ע' ז"ל נ' המוסד לביטוח לאומי

1.לפני תביעה כנגד החלטת פקיד התביעות מיום 26.7.16, הדוחה את תביעתו של מר ח.ע. ז"ל (להלן: "המנוח") להיוון קצבת הנכות בגין תאונה בעבודה מיום 23.12.12.

2.העובדות – 

א.המנוח, יליד 1940, נפגע בתאונת עבודה ביום 23.12.12.

ב.ועדה רפואית לעררים קבעה ביום 20.7.14 את נכותו הרפואית בשיעור 10%.

על החלטה זו הוגש ערעור. פסק הדין קיבל את הערעור והחזיר את עניינו של המנוח לוועדה הרפואית לעררים.

ג.וועדה לעררים מיום 17.4.16 קבעה למנוח נכות רפואית בשיעור 25%.

ד.ביום 17.5.16 התבקש המנוח לבחור בין קצבת נכות מעבודה לקצבת זקנה.

ה.ביום 22.6.16 שלח ב"כ המנוח מכתב, לפיו המנוח בוחר בקצבת זקנה כקצבה שתשולם לו ובמקביל הוא מבקש להיוון את קצבת הנכות מעבודה.

ו.ביום 26.7.16 התקבל מכתב מפקיד התביעות, אשר הוא מושא דיוננו, הדוחה את הבקשה בנימוק כי התנאי לביצוע היוון הוא שקצבת הנכות נמוכה מקצבת הזקנה.

ז.גובה קצבת הנכות מעבודה הוא 8,108 ₪ לחודש וגובה קצבת הזקנה הוא 2,756 ₪ לחודש. סכומים אלה נכונים לחודש ינואר 2014.

ח.המנוח נפטר בחודש נובמבר 2016.

ט.הנתבע התבקש להמציא את הנוהל בו נקבע כי אם קצבת הנכות גבוהה מקצבת הזקנה לא ניתן להוון את קצבת הנכות.

י.ביום 21.6.17 הודיע הנתבע כי בסוף שנות ה- 70 ניתנה החלטת מנהלה, שעל אף האמור בסעיף השלילה עקב כפל גמלאות במקרה של זכאות לקצבת זקנה, הנתבע יאפשר להוון את קצבת הנכות מעבודה ולקבל קצבת זקנה, בתנאי שקצבת הנכות נמוכה מקצבת הזקנה.

מדובר בסוג של פריבילגיה, כדי לא להוריד את המבוטח מרמת החיים אליה הורגל ולכן משאירים אותו עם הקצבה הגבוהה. להודעה לא צורפה ההחלטה.