פלוני נ' המוסד לביטוח לאומי

התובע הגיש תביעה להכרה במחלקת הפרקים השגרונית ממנה הוא סובל כמחלקת מקצוע.

טענות התובע

1.התובע, יליד 1975, בן 42 כיום, עובד מזה 20 שנה בעסק לשיווק, עיבוד, חיתוך מוצרי שיש ואבן קיסר.

2.במסגרת עבודתו נחשף התובע מדי יום במשך שנים רבות לכמויות משמעותיות של אבק שיש ואבן קיסר מזיק, סיליקה וחומרים נלווים אחרים הכרוכים בתהליך עיבוד וחיתוך השיש. לטענת התובע במהלך עבודתו עבד עם מכשירים רוטטים כגון דיסקים, פטישונים, מקדחים, כלי חציבה ומשורים (ר' סעיף 2 לכתב התביעה).

3.התובע טען, כי ארבע שנים קודם למועד הגשת התביעה אובחן כסובל מדלקת פרקים שגרונית ומצבו מתדרדר משנה לשנה (ר' סעיף 4 לכתב התביעה). עוד טען התובע, "כי הרקע והגורם העיקרי אם לא היחידי להתפתחות דלקת המפרקים ממנה סובל התובע הינה עיבוד שיש ואבן קיסר והחשיפה היומיומית והממושכת במשך כ 20 שנים לאבק שיש ומוצרי סיליקה כמו גם העבודה היום יומית עם כלי עבודה רוטטים" (ר' סעיף 5 לכתב התביעה) .

4.התובע צרף לכתב התביעה את הודעת הנתבע מיום 12.4.2015 לפיה נדחית תביעתו לתשלום דמי פגיעה בגין ראומטואיד ארטריתיס משלא הוכח קשר סיבתי בין מחלתו ותנאי עבודתו.

טענות הנתבע

5.הנתבע טען כי התובע לא עבר כל פגיעה בעבודה כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה - 1995 וכי לא הונחה תשתית ראייתית להוכחת פגיעה מיקרוטראומה (ר' סעיפים 8-7 לכתב ההגנה).

6.לטענת הנתבע מחלת התובע הופיעה על רקע מצב תחלואתי טבעי ו/או מצב קודם ולא כתוצאה מעבודתו (ר' סעיף 9 לכתב ההגנה).