י.ז. נ' המוסד לבטוח לאומי

על פי רישת הערעור שלפני, עוסק הוא בהחלטת וועדה רפואית לעררים (אי כושר) בענינו של המערער מיום 1.2.2016. (להלן: ועדת אי כושר , החלטת אי כושר) 

נוכח תוכן הערעור הניח המשיב כי הוא נוגע גם לקביעת שיעור נכותו של המערער ועדה לעררים (נכות כללית) מיום 10.1.20167 (להלן ועדת נכות, ההחלטה), והתיחס אף להחלטה זו. כך טענו הצדדים ביחס לשתי ההחלטות בדיון המוקדם בפני כב' הרשם.

לפיכך אתיחס לשני הערעורים על פי הסדר הכרונולוגי של ההחלטות דלעיל.

רקע נדרש

1. התובע, יליד 1960, סובל מקוליטיס כיבית שהביאה לכריתת מעי טוטאלית והתקנת פאוץ' לפני 19 שנה.

2. כתוצאה מהמחלה סובל גם מבעיות מפרקיות קשות וציין חולשה וכאבים.

3. ביום 10.11.05 נקבעה למערער נכות צמיתה בשעור של 40% לפי סעיף 35(1) ד+ה/2 וב1.1.09 נקבע שיעורה על 50% לפי סעיף 35(1) ה' לרשימת הליקויים.

4. בשנת 2010 נקבעה למערער דרגת אי כושר יציבה בשעור 60% תוך שהובאה בחשבון הנכות הרפואית האמורה.

5. המערער העמיד ענינו לבחינה מחודשת של שתי הוועדות.

    

   החלטת ועדת הנכות