ט.ט. נ' המוסד לבטוח לאומי

לפני בית הדין בקשת צד ג', חברת צעד אמיץ בע"מ, להגשת ראיות נוספות, לרבות תצהירי עדות ראשית נוספים.

ההליך והרקע להגשת הבקשה

ההליך עניינו תביעת התובע נגד המוסד לביטוח לאומי (הנתבע), להכיר באירוע שבו הותקף בלילה שבין 2.9.13 ל-3.9.13, כתאונת עבודה, ובהודעת צד ג' של המוסד לביטוח לאומי נגד צד ג'.

אין כל מחלוקת בהליך כי התובע אכן הותקף על ידי מספר אנשים במועד הנ"ל באתר בנייה בו נתן צד ג' שירותי שמירה לקבלן שביצע עבודות באתר, חברת האחים משהור בע"מ. התוקפים תקפו את התובע מתוך מחשבה שהוא אדם אחר וגרמו לתובע חבלות חמורות ביותר בכל חלקי גופו. הם הועמדו לדין והורשעו בגרימת חבלות חמורות ונידונו לעונשי מאסר. לא למותר לציין שבשל הנזקים הרפואיים שנגרמו לתובע אין הוא יכול לנהל את ענייניו ועל כן מונה אחיו כאפוטרופוס עליו.

בתביעתו טען התובע כי התקיפה אירעה בעת שהועסק על ידי צד ג' כשומר לילה באתר בנייה.

פקיד התביעות דחה את התביעה בנימוק שלא הוכח קיומם של יחסי עובד ומעביד בין התובע לבין צד ג' במועד הפגיעה, וזאת על יסוד הצהרת צד ג'. גם בהליך זה הכחיש הנתבע בכתב הגנתו את טענת התובע כי הועסק על ידי צד ג' ביום 2.9.13, אך שלח הודעת צד ג' לצד ג', בה תבע דמי ביטוח ושיפוי בגין גמלאות שיחוייב לשלם לתובע אם תתקבל טענת התובע שהוא הועסק ביום 2.9.13 על ידי צד ג'.

בכתב הגנתו הודה צד ג' כי העסיק את התובע, אך לטענתו עבודת התובע אצלו הסתיימה ביום 29.8.13, ועל כן הימצאותו של התובע באתר הבנייה בליל 2.9.13 (שאינה במחלוקת) הייתה בגדר הסגת גבול.

בהתאם לכך, מחלוקת עיקרית הדורשת הכרעה בהליך היא בשאלה אם התובע הועסק על ידי צד ג' ביום 2.9.13 וביום 3.9.13, אם לאו.