פלוני נ' המוסד לביטוח לאומי

בפניי בקשת הנתבע להתיר הפניית שאלות הבהרה למומחה הרפואי שמונה מטעם בית הדין, ד"ר הר-זהב (להלן: "המומחה הרפואי" ו/או "המומחה"), בהקשר לחוות דעתו שהועברה לצדדים על פי החלטה מיום 21.10.17.

ב"כ התובע התנגד להפניית שאלות ההבהרה.

לאחר שבחנתי את הבקשה והתגובה לה, ועיינתי בחוות דעת המומחה, אני קובעת כדלקמן:

לעניין השיקולים המנחים את בית הדין בבואו להתיר או לפסול הצגת שאלות הבהרה למומחה נקבע בפסיקה כי:

"הצגת שאלה צריכה היתר של בית הדין, והיתר כזה ינתן כל אימת שהשאלה היא רלוונטית ומכוונת להבהיר את חוות הדעת או להשלימה, ואין היא מהשאלות הבאות לבחון את מומחיותו של הרופא או מקורות מדעיים למסקנתו" (ר' דב"ע לו/4-0 המוסד נ' מרדכי מחבובי, פד"ע ז' 368; דב"ע נז/186-0 שלמה אוחנה נ' המוסד (לא פורסם)).

כן נפסק כי:

"שעה שמתבקשת הצגת שאלות למומחה רפואי, הרי יש לבדוק האם השאלה נועדה לבחון את מה שנאמר בחוות הדעת של המומחה, והעשויה לתרום לבירור השאלה שבדיון" (ר' דב"ע נה/1-0 אסתר שוורצמן נ' המוסד (לא פורסם)).

עיון בשאלות אותן מבקש הנתבע להעביר למומחה מעלה כי אין בהן בכדי להבהיר את חוות דעתו, שכן הן מתמקדות בשאלת קיומו של אירוע חריג בנסיבות שתוארו בהחלטת בית הדין.

בית הדין הארצי קבע כדלקמן:

"לאחר שנתנו דעתנו לכלל החומר שהובא לפנינו במסגרת הערעור הגענו לכלל מסקנה כי דין הערעור להתקבל. זאת, לאחר ששוכנענו, כי מן הראיות שהונחו לפני בית הדין האזורי עולה לפחות ספק בדבר חריגותו של האירוע הנטען, המצדיק מינויו של מומחה יועץ רפואי.

...

בשים לב לסמיכות הזמנים והספק המתעורר בקשר לחריגות האירוע, מצאנו לנכון לקבל את הערעור, ולהורות על החזרת עניינו של המערער לבית הדין האזורי על מנת שיקבע את העובדות וימנה מומחה יועץ רפואי לבירור קיומו של קשר סיבתי בין האירוע שאירע למערער ביום 30.5.13 ובין האוטם הלבבי בו לקה. למען הסר ספק נציין כי בתיאור כפי שיופנה אל המומחה יציין בית הדין האזורי בין היתר את הוויכוחים בין המערער לבין אריק דפן והרוגז הרב שחש המערער במהלכם כמו גם במהלך הנסיעה. בית הדין יציין לפני המומחה כי המערער החל חש בכאבים במהלך הנסיעה כפי שמצוין במסמכים הרפואיים".