ב"ל 6342-09-1313 נובמבר 2014

1.עניינו של תיק זה הינו גביית חוב בסך 76,369 ₪ שנוצר לתובעים על רקע תשלום קיצבת ילדים בעת שהותם בחו"ל בין השנים 1992-2003 (להלן: "החוב").

2.התובעים תושבי ארה"ב כיום, היו במועדים הרלוונטים לתביעה חברי קיבוץ חצרים ושהו בחו"ל במסגרת שליחות הקיבוץ יחד עם ילדיהם.

3.במשך שהותם של התובעים בחו"ל שילם הקיבוץ דמי ביטוח עבור התובעים כמו לכל חבריו, בהתאם שילם הנתבע לתובעים קצבת ילדים והעביר תשלום זה ישירות לחשבון הקיבוץ.

4.בחודש מאי 2004 פנה הנתבע לתובעים בדרישה להשיב לו תשלומים בסכומים שונים ששולמו כקיצבת ילדים בעוד ילדיהם לא שהו בארץ. לאחר מספר התכתבויות בין הקיבוץ לנתבע, הפסיק הנתבע לשלוח מכתבים בדבר החוב ואולם בחודש מאי 2013 נודע לתובעים כי הנתבע הטיל עיקול על חשבונם שנמצא בבנק לאומי.

5.התובעים פנו לנתבע במספר ערוצים בבקשה לקבל הבהרות בדבר הסיבה לשלילת זכאותם לקיצבת ילדים, כיצד חושב החוב ומדוע ישנן הודעות שונות על גובה החוב שסכומן שונה מהותית האחת מהשנייה, אולם לא קיבלו כל מענה לפנייתם.

6.התובעים ציינו בכתב התביעה כי עד הגשת התביעה לא קיבלו מהנתבע כל הודעה על ביטול תושבותם בישראל, מועד ביטולה והנימוקים לכך.

7.לטענת התובעים הנתבע לא היה רשאי לגבות קצבאות ילדים ששולמו לאחר שכבר חלפה תקופת ההתיישנות והליכי הגביה שנקט הנתבע אינם חוקים משלא הומצאה הדרישה לתשלום החוב.

8.הנתבע ביקש לדחות את טענות התובעים וטען כי התביעה התיישנה. הנתבע ציין כי החוב שנוצר התבסס על מידע שהיה אצלו במועד קבלת ההחלטה, מידע שניתן לו מהתובעים ומהקיבוץ.

9.הנתבע ציין בכתב ההגנה כי התובעים לא המציאו אישור אודות תקופת שהייתם בחו"ל וככל שיוגש כזה ניתן יהיה לבחון מחדש האם ניתן להקטין את החוב.