א' נ' המוסד לביטוח לאומי

בפנינו ערעור על החלטת הנתבע במסגרתה דחה את תביעת התובע להחמרת מצב, בנימוק שהקשר הסיבתי בין הפגימה בכתפו הימנית לבין תאונת העבודה מיום 30.8.07 נדחתה בעבר. 

להלן עיקר העובדות הצריכות לעניינו:

1.ביום 22.10.2007, התובע הגיש תביעה לתשלום דמי פגיעה, בגין תאונת דרכים שארעה לו ביום 30.8.07 במסגרתה נרשם בטופס התביעה, כי הפגיעה ארעה בכף יד ימין.

2.ביום 14.9.2008, התובע הגיש תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה ולתשלום גמלת נכות. בפרק המגבלות בגינן תבע גמלה, רשם: "סובל מכאבי תופת בשורש כף היד ובכתף מגבלה בתנועה בכתף ימין ...". בפרק פרטי טיפול רפואי, נרשם כי נעשו לו צילומי רנטגן במרפאת "זבולון". בטופס התביעה נרשם כי התובע מיוצג ע"י ב"כ בתיק דנן.

3.ביום 1.3.09, התייצב התובע בפני הועדה הרפואית ובין היתר התלונן על כאבים בעקבות התאונה בשורש כף יד ימין ובכתף ימין. בפרק ממצאים ונימוקים התייחסה הוועדה הרפואית גם לתלונות התובע על כאבים בכתף (למרות שבטופס הפגיעה, התובע לא ציין פגיעה בכתף), וקבעה כדלקמן:

"הרמת כתף כ-10 מעלות מעל גובה השכם מימין. תנועה סיבובית 90 מעלות כאשר סיבוב פנימי מלווה בכאבים. הכתף יציבה, רגישות מעל הגיד המכופף הדו-ראשי. בדיקת אל קולית של כתף ימין מ-17.7.07 לא הדגימה פגיעה ברקמות הרכות."

בפרק סיכום ומסקנות, קבעה הוועדה הרפואית כדלקמן:

"עפ"י התיעוד שעמד לרשות הפוסק אין קשר סיבתי בין האירוע מ-30/8/07 ובעיות בכתף ימין. בשורש יד ימין לא נותרה נכות תפקודית לפיכך ...".

4.ב-2.3.09, הנתבע שלח מכתב לתובע הנושא תאריך 2.3.09 המודיע לו על החלטת הוועדה הרפואית לפיה, נקבעה לו נכות זמנית מתאריך 17.9.07 עד 29.2.08 בשיעורים משתנים. והחל מיום 1.3.08 נקבעה לו נכות צמיתה בשיעור 0%.

בין השאר נרשם במכתב זה, כי זכותו של התובע לערור על החלטה זו בפני הוועדה הרפואית לעררים תוך 30 יום מקבלת ההודעה.

5.ב-7.4.09, התובע שלח מכתב לנתבע בזו הלשון: