כ.י. נ' המוסד לביטוח לאומי

התובע עתר לבית הדין בתביעה להכיר במחלת הטחורים והפיסורה מהן הוא סובל כ"פגיעה בעבודה" בעילת המיקרוטראומה כאמור בפרק ה' לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה - 1995.

רקע עובדתי

1.עובדות המקרה פורטו בהחלטת ביניים מיום 19.12.16 ועל פיהן:

א.התובע יליד 1980 עובד כנהג מוביל טנקים וצמ"ה משנת 2007 כאזרח עובד צה"ל.

ב.עבודת התובע היא נהיגה במוביל טנקים והובלת טנקים וכלים הנדסיים כבדים, (משקלו הכולל של המוביל עד 120 טון), בין שטחי אימונים ושטחי אש שונים והובלות לצרכים מבצעיים. הנהיגה הינה ברובה בכבישי הארץ כאשר חלקם של הכבישים הם קטנים ומשובשים ובחלקה הנהיגה היא בשטחים פתוחים שאינם סלולים.

ג.במוביל נמצאים התובע ונהג נוסף כאשר הם מתחלפים במהלך שעות הנהיגה.

ד.ביום עבודה ממוצע במוביל סך הכל שעות הנסיעה הן כ-10 שעות, כאשר אלו מתחלקות בין התובע לבין הנהג השני, כאשר שניהם נוסעים במשך כל יום העבודה בקבינה של הרכב.

יום עבודה רגיל כולל נסיעת שטח בדרכים משובשות של חצי שעה עד חמש שעות.

ה.כסא הנהג הוא כסא פנאומטי וכסא הנוסע הינו כסא אורטופדי.

ו.בנוסף נדרש התובע לבצע בכל פריקה והעמסה פעולה של קשירה והרמה של שרשראות ברזל, על מנת לאבטח את הכלי המובל. מדובר בפעולה פיזית קשה של מתיחה והרמה עשרות פעמים של שרשראות ברזל.

ז.התובע חש במהלך הנסיעה ברטט וטילטולים.

ח.במהלך יום העבודה התובע אינו יכול להתפנות לשירותים באופן סדיר והוא נאלץ להתאפק ארוכות, ולעיתים להימנע מלעשות צרכים עד הערב.

ט.לתובע לא מתאפשר לאכול באופן סדיר ועיקר מזונו במשך יום העבודה הם חטיפים ומזון קנוי מוכן לאכילה.

י.לתובע אין כמעט הפסקות מנוחה מחוץ לרכב ואין אפשרות מסודרת להתרחץ במשך שבוע העבודה, והוא נאלץ להתקלח במקלחות מאולתרות שהוא מארגן בשטח ולא על בסיס יום יומי.