ב"ל 59968-09-14.12 ד' ע' נ' המוסד לביטוח לאומי

1.זהו ערעור לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995 על החלטת ועדה רפואית לעררים מיום 20.8.14 (להלן - הוועדה).

להלן עובדות המקרה:

2.המערער (להלן – הנפגע) נפגע ביום 30.10.09 בפגיעה שהוכרה כפגיעה בעבודה. על-פי אישור פקיד התביעות הוכרה הפגימות באיברים הבאים כתוצאה מהפגיעה שהוכרה: כתף, צוואר וגב.

3.ביום 10.8.11 קבעה וועדה רפואית לעררים כי לא נותרה נכות בעקבות הפגיעה.

4.בחודש 7/12 הגיש הנפגע בקשה לדיון מחדש לפי תקנה 36 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז – 1956 (להלן – תקנות הנכות).

הוועדה הרפואית שהתכנסה בעקבות הבקשה – קבעה כי אין החמרה במצבו של הנפגע.

5.בעקבות ערר שהוגש מטעם הנפגע התכנסה וועדה רפואית לעררים בתאריכים 9.1.13 ו- 3.4.13. לאחר שביקשה הבהרות מפקיד התביעות באשר לעצם הדיון בתלונות באשר לצוואר ולאחר שביקשה לעיין בממצאי MRI של כתף ימין – קבעה כי אין הגבלה בתנועות הכתף וכי באשר לצוואר – התלונות הופיעו רק כשנתיים לאחר מועד הפגיעה ולפיכך אין קשר בין התלונות לפגיעה שהוכרה, וזאת על אף האמור באישור ההכרה מחודש 6/12.

6.ערעור שהגיש הנפגע על קביעותיה של הוועדה הרפואית מיום 3.4.13 (בל 32442-05-13) נדחה בפסק-דין מיום 10.12.13.

7.הנפגע הגיש בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית הדין האזורי לעבודה בחיפה שהתברר בבר"ע 5870-02-14. בהליך זה ניתן תוקף של פסק-דין ביום 25.5.14 (להלן - פסק-הדין המחזיר) להסכמת הצדדים לפיה:

"עניינו של המבקש יוחזר לוועדה על מנת שתשקול שנית את החלטתה לעניין הקשר בין הליקוי בצוואר שנמצא אצל המערער לבין התאונה. הוועדה תתייחס בהחלטתה למסמכים הרפואיים הבאים: סיכומי ביקור מטעם ד"ר יונס מוחמד מיום 12.12.09 ומיום 26.12.09, ודו"ח טיפול מהמכון לפיזיותרפיה מיום 27.5.10, מהם עולה כי המבקש התלונן על כאבים בצוואר לאחר התאונה. כן תתייחס הוועדה לסיכום אשפוז מביה"ח רמב"ם מיום 25.6.12 ולמסמכים מטעם ד"ר סוירי מיום 2.4.12, 23.2.12, 7.5.12 ולמסמך מאת ד"ר הרר מיום 9.7.12 בהם נכתב כי המבקש סובל מכאבים בצוואר מאז התאונה. הוועדה תבהיר האם וכיצד האמור במסמכים שלעיל מתיישב עם מסקנתה לפיה תלונותיו של המבקש לעניין הצוואר הופיעו רק כשנתיים לאחר התאונה שאירעה ביום 30.10.09."