ב"ל 59384-03-14 ב' נ' המוסד לביטוח לאומי

1.התובע הגיש תביעה לשלם לו גמלת נכות כללית רטרואקטיבית ממועד הגשת התביעה לנכות כללית בתאריך 1.1.2011 או לחילופין 7 שנים רטרואקטיבית ממועד פנייתו לנתבע ביום 8.11.2012.

2.התובע יליד 1953, מוכר כנכה לפי חוק הנכים משנת 2000, בשיעור כולל של 52% בגין ,PTSD (30%) צלקות נרחבות בחלקי גוף שונים, (20%) פגיעה בשיניים (1%), בצוואר (1%), מ.א. שבר בירך (10%).

התובע הגיש תביעה לקצבת נכות כללית על פי חוק הביטוח הלאומי, בגין מחלת לב איסכמית ודום נשימה בשינה, בתאריך 1.11.01 (נ/1). הנתבע הודיע לתובע ביום 13.6.2002 כי עליו לבחור בין תשלום קצבת נכות כללית לבין קצבה ממשרד הביטחון (נ/2). ביום 18.6.02 הודיע התובע, כי הוא מעדיף לקבל קצבה ממשרד הבטחון(נ/3). ביום 7.6.04, הגיש התובע בקשה לבדיקה מחדש בשל החמרה במצבו הרפואי(נ/4). ביום 16.6.05 הודיע הנתבע לתובע כי ניתנת לו שוב האפשרות לבחור בין תשלום קצבת נכות כללית לבין קצבה ממשרד הבטחון בשל מאורע אחד (נ/7).

בתאריך 16.6.05, הודיע הנתבע למערער כי נקבעה לו דרגת אי כושר בשיעור 75% לצמיתות, אך למרות זאת לא תשולם לו קצבת נכות כללית היות ומשולמת לו קצבה ממשרד הבטחון, ולפיכך עליו לבחור בין קבלת גמלה מביטוח לאומי לבין קבלת גמלה ממשרד הבטחון, לפי חוק הנכים (נ/7). ביום 20.6.05, שלח התובע מכתב בו הודיע כי הוא בוחר בקצבת משרד הבטחון (נ/8).

ביום 8.11.12, פנה ב"כ התובע לנתבע ויידע אותו כי נפלה טעות מהותית בדרישתו מיום 16.6.05, כי התובע יבחר בין קבלת קצבה לפי חוק הנכים לבין קצבה לפי חוק הביטוח הלאומי. הנתבע התבקש להשיב לתובע את הגמלה, רטרואקטיבית ממועד הגשת התביעה לנכות בתוספת הפרשי ריבית והצמדה כחוק.

בעקבות פניית התובע כמפורט לעיל, הודיע הנתבע ביום 24.10.13, כי החליט לבוא לקראת התובע ולראות בפנייתו מיום 8.11.12, כתביעה חוזרת, אשר ניתן לשלמה עד 12 חודשים רטרואקטיבית. על כן זכאותו לתשלום הינה מיום 8.11.11.

טענות התובע

3.התובע הוכר על ידי הנתבע בגין פגיעה קרדיולוגית ודום נשימה בשינה. בגין הפגיעה הלבבית נקבעו לו 50% נכות, ובגין דום הנשימה נקבעו לו 20% נכות. שקלול שתי הנכויות הללו מביא אותנו לנכות כוללת בשיעור 60% - נכות המקנה זכאות לטענת התובע לקצבת נכות כללית.

הנכויות לעיל אינן מוכרות ע"י משהב"ט, והתובע אינו מקבל תגמול בגינן, לפי חוק הנכים.