ב"ל 59347-07-14

1.בתאריך 17/10/13, הגיש התובע, תביעתו לנתבע, להכיר במחלת עור (דרמטיטיס על רקע אלרגי) ממנה הוא סובל כפגיעה בעבודה.

במסגרת מכתב דחיה, מיום 27/4/14, דחה הנתבע את תביעת התובע וזאת מהטעמים הבאים:

א.לא הוכח קיום אירוע תאונתי/אירועים תאונתיים זעירים, תוך כדי עבודת התובע, אשר גרמו או החמירו את מחלת העור ממנה הוא סובל מעת שהשתחרר מהשירות הצבאי, שנים רבות לפני שהתחיל לעבוד כנגר.

ב.תוצאות מבחני הטלאים שבוצעו לתובע היו שליליות ואין עדות לדרמטיטיס במגע, מה עוד שהבעיה התחילה עוד לפני שהתחיל לעבוד בנגרות.

ג.מבחינה רפואית, לא הוכח קיומו של קשר סיבתי בין העבודה לבין המחלה.

ד.המחלה התפתחה על רקע מצב תחלואתי טבעי שאינו קשור לעבודה.

כנגד החלטה זו הוגשה התביעה שלפנינו.

2.מהלך הדיון

בתאריך 1/4/15, התקיימה ישיבת הוכחות, במהלכה נחקר, התובע, על תצהיר עדותו הראשית וכן נשאל שאלות ביחס להודעה שמסר לחוקר הנתבע, ביום 3/2/14 (נ/1).

בסיום ישיבת ההוכחות, קצבנו לצדדים מועדים לשם הגשת סיכומיהם ולאחר שאלו הוגשו (סיכומי התובע ביום 13/4/15 וסיכומי הנתבע ביום 4/5/15) הבשיל התיק למתן הכרעתנו.

3.להלן העובדות הרלוונטיות, כפי שעלו מעדות התובע ומהראיות :

א.התובע, יליד 1978, נגר במקצועו.

ב.התובע השתחרר, משירות צבאי, בשנת 2000 כאשר מספר חודשים לפני כן, התחיל לעסוק, בנגרות, כתחביב.