ב"ל 57714-04-13 זמיר נ' המוסד לביטוח לאומי

1.התובע יליד 1953, הגיש תביעה לנתבע להכיר בפגימות בברכיו כפגיעה בעבודה. לאחר שהנתבע דחה את תביעתו הגיש תובענה זו.

2.הצדדים גיבשו עובדות מוסכמות ואלה הועברו למומחה שמיניתי מטעם ביה"ד, ד"ר אלכסנדר רוזנטל בהחלטה מיום 7.4.14.

3.העובדות המוסכמות שגובשו הן:

א.התובע יליד שנת 1953, עובד משנת 1979 ועד היום כמכונאי במספנות חיל הים (משנת 1979 ועד שנת 1981 עבר במספנות לסירוגין ומשנת 1981 התחיל לעבוד בקביעות)

ב.העבודה בוצעה דרך כלל במשך8.5 שעות, משך 5 ימים בשבוע- בכל שבוע התווספו לשעות העבודה הרגילות גם שעות נוספות.

ג.העבודה כמכונאי בחיל הים בוצעה בתנאי צפיפות וכפיפה בספינה כאשר ברכיו היו כפופות. כמו כן, עקב תזוזות כלי השייט, היה מכופף את ברכיו לצורך שמירה על יציבות. מעבר לכך, היה עליו לעלות ולרדת בסולמות ובמדרגות, תוך כיפוף הברכיים, לצורך גישה למכלולים שהיה עליו לטפל.

ד.עקב הצפיפות המרובה ששוררת בתוך הספינות והמכלולות שהיו ממוקמים נמוך בסמוך לרצפה (חלק מהמכונות והמכשירים נמצאים בבילג' – מתחת לפלטות ברזל שברצפת הספינה), התובע עבד בכפיפה כשברכיו היו באות במגע עם הרצפה ואז הוא היה מזיז אותם על הרצפה תוך כדי ביצוע עבודות התחזוקה בספינה.

ה.העבודה בכפיפה על הברכיים בוצעה במשך כ-3 שעות כל יום עבודה.

ו.התובע מציין כי בשנת 1989 ובשנת 1992 הוא נחבל בברך שמאל ובשנת 1993 אף נותח בברך שמאל. לאחר פציעות אלו חזר התובע לעבודה הרגילה, ללא כל מגבלות. ועדה רפואית שבדקה אותו בגין התאונה משנת 1989 התאימה לו נכות בשיעור 2% עבור הפגיעה בברך שמאל. כמו כן, ועדה רפואית שבדקה אותו בגין התאונה משנת 1992 התאימה לו נכות בשיעור 0%. הועדה הרפואית שהתכנסה בשנת 2009 בגין תביעה להחמרת מצב בגין האירועים התאונתיים, הותירה הנכויות על כנן.

ז.בשנת 2006-2007, לאור הכאבים בשתי הברכיים הפסיק התובע, בהוראת הרופא התעסוקתי, לעבוד בתוך הספינות ומאז הוא עבד בתוך בית מלאכה שם ביצע תיקונים ושיפץ מנועים.

ח.שנים אלו, התובע המשיך לרדת ולעלות במדרגות במקום העבודה.

ט.בשנת 2012 לאחר החלפת מפרק ברך שמאל, התובע חזר לעבוד בתפקיד משרדי בלבד.

י.מצבו הרפואי כעולה מהחומר הרפואי.

4.המומחה התבקש להשיב לשאלות הבאות: