פלוני נ' המוסד לביטוח לאומי

האם במהלך עבודתו נחשף התובע, שהינו מפקח בניה, לרעש מזיק כהגדרתו בסעיף 84א לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995?

התשתית העובדתית ומהלך ההתדיינות

התובע יליד 1969, הינו מפקח בנייה במקצועו, שעובד במקצוע באופן עצמאי החל משנת 2001. לטענתו, נחשף לרעש מזיק במהלך עבודתו, חשיפה שגרמה לו לירידה בשמיעה ולטנטון. תביעתו להכרה בלקות זו כפגיעה בעבודה נדחתה על ידי הנתבע ביום 9.5.22. מכאן תביעתו שבפנינו.

דיון הוכחות ראשון התקיים ביום 19.02.24, במהלכו, נחקר התובע בעצמו, וכן שני עדיו, מר דוד יצחק יפת ומר אליהו ארבע, שעבדו בחברות שסיפקו שירותים לפרויקטים שהיו תחת פיקוחו של התובע.

בתום הדיון, ניתן צו להגשת סיכומים בכתב. משאלו הוגשו לתיק בית הדין, כל שנותר הוא לדון ולהכריע.

דיון והכרעה

סעיף 84א לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה- 1995 קובע את התנאים להכרה בליקוי שמיעה כפגיעה בעבודה. התנאים שנקבעו הן ביחס לליקוי בשמיעה והן ביחס לטנטון הם אלה:

(א) אין רואים בליקוי שמיעה שעקב חשיפה לרעש, תוצאה של פגיעה בעבודה אלא אם כן התקיימו כל אלה:

(1) המבוטח נחשף בעבודתו לרעש התקפי ומתמשך, העולה על המותר לפי סעיף 173 בפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש"ל-1970 (להלן – רעש מזיק);

(2) כושר השמיעה פחת, בשיעור של 20 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים;

(3) הוגשה למוסד תביעה להכרה בליקוי השמיעה כפגיעה בעבודה, בתוך 12 חודשים מהיום המוקדם מבין אלה:

(א) היום שבו תועד הליקוי לראשונה ברשומה רפואית כמשמעה בסעיף 17 בחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996 (בסעיף זה – רשומה רפואית);