ב"ל 56784-12-13 ע' נ' המוסד לביטוח לאומי סניף נהריה

1.תביעת התובע להכרה בפגיעה אשר ארעה לו, לטענתו, בתאריך 2.5.11, ואשר בעקבותיה חש בכאבים באזור הצוואר והגב, כ"תאונת עבודה" כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה-1995, נדחתה ע"י הנתבע במכתב הדחיה מתאריך 24.6.12.

ההנמקה במכתב הדחיה היתה, כי לא הוכח קיומו של אירוע תאונתי תוך כדי ועקב משלח ידו של התובע שהביא להתפתחות מחלתו בתאריך 2.5.11, וכי מבחינה רפואית לא הוכח קשר סיבתי בין מחלתו של התובע לבין האירוע הנטען.

2.כנגד החלטה זו הוגשה התביעה בתיק שלפנינו.

בעקבות החלטתנו מ-31.12.13, הבהיר התובע בתגובתו, כי התביעה מתייחסת, אך ורק לקיומו של אירוע תאונתי חד פעמי, וכי הוא מבקש למחוק מכתב התביעה את אותו חלק המתייחס לפגיעה בדרך של מיקרוטראומה.

כמו כן, הסביר התובע את הסיבה לאיחור בהגשת התביעה.

הנתבע בכתב הגנתו לא טען טענת התיישנות, אולם חזר על האמור במכתב הדחיה וטען, כי בתאריך 2.5.11, לא ארעה לתובע תאונת עבודה כמשמעותה בחוק.

ואלה העובדות הצריכות לענייננו -

3.התובע יליד 1972. חקלאי המתגורר במושב יערה.

בנוסף לעבודתו כחקלאי בעל משק, יש לתובע מתחם של צימרים אותם הוא מנהל. התובע הוא זה שהקים את הצימרים והוא זה שמבצע את עבודת הבניה של הפרגולות הצמודות לצימרים;

4.בטופס ההודעה על פגיעה בעבודה ציין התובע, כי בתאריך 2.5.11, בעת שהרכיב פרגולות במושב יערה הרים קורה במשקל כבד והרגיש כאבים באזור הצוואר והגב ותחושת נימול בידו הימנית.

התובע אף ציין בטופס ההודעה על פגיעה בעבודה, כי פנה לקבלת טיפול רפואי לראשונה בתאריך 4.5.11, וכי לא עבד בשל הפגיעה מתאריך 2.5.11 ועד תאריך 30.7.11.

5.בהודעתו לחוקר מסר התובע, כי הוא עובד במשך כל ימות השבוע, למעט שבת, וכי תוך כדי בניית אחת הפרגולות הרים קצה של קורה מרכזית באורך 8 מ' ורצה להזיז אותה כדי להכניס אותה לתושבת, זאת בעת שעמד על הגג ותוך כדי הרמה החל לחוש בכאבים מהצוואר לכיוון הכתף, וכן סבל מכאבי גב חזקים.