ב"ל 56524-05-14.09 בצלאל נ' המוסד לביטוח לאומי

בפני ערעור על החלטת הוועדה הרפואית מיום. 3/3/14 אשר קבעה כי אין החמרה במצבו של המערער, ולפיכך לא חל שינוי בדרגת הנכות היציבה שנקבעה לו.

העובדות הרלבנטיות לענייננו:

א. המערער, טכנאי בחברת החשמל, נפגע ביום 9/1/06 בתאונה שהוכרה כתאונת עבודה.

ב.ועדה רפואית מדרג ראשון קבעה למערער נכות בכתף (0%), צוואר (10%) וגב תחתון (10%).

ג.על החלטת הדרג הראשון הוגש ערר של המוסד, ובישיבתה מיום 18/3/08 השאירה הוועדה את נכותו של התובע בעניין הצלעות, אך קבעה כי מעבר לנכות זו לא נותרה למערער נכות מהפגיעה בעבודה. על החלטה זו לא הוגש ערעור לבית הדין.

ד.המערער הגיש תביעה להחמרה - שנדונה ביום 31/10/11, אך גם זו נדחתה.

ה. המערער הגיש תביעה נוספת להחמרה, נשואת ערעור זה, אולם גם וועדה זו דחתה את הערר שהוגש, וקבעה כי אין החמרה הקשורה לתאונה.

עיקר טענות ב"כ המערער: א. לטענת ב"כ המערער הוועדה קבעה כי אין שינוי במצבו של המערער לאור העובדה שהיא כפופה להחלטה חלוטה של הוועדה הקודמת על פיה אין קשר סיבתי בין מצבו הרפואי לבין התאונה שעבר, פרט לנושא הצלעות. אלא שבכך טעותה של הוועדה, אשר סברה בטעות כי לא ניתן לפתוח מחדש את קביעת שאלת הקשר הסיבתי לאחר שהוועדה קבעה כי נותרה לו אך נכות בצלעות כתוצאה מהתאונה.

ב.ע"פ הנטען, ניתן לסטות מקביעת וועדה קודמת גם בשאלת קשר סיבתי כפי שעולה מפסיקת בית הדין הארצי בעב"ל 264-03 פסח דוד - המוסד לביטוח לאומי, שם נקבע שאף על פי שהכלל הינו שבית הדין לא ידון בשאלת הקשר הסיבתי, ישנם חריגים בהם ניתן יהיה לפתוח את הדיון גם בשאלה זו. כך גם נקבע בבית הדין האזורי בבאר שבע בעניין בל 29601-04-13, שם קבע בית הדין שעל אף שלא הוכר לכתחילה קשר סיבתי בין מצבו הנפשי של הנפגע לתאונה הנידונה, יש מקום לשוב ולפתוח זאת. ג. עוד נטען כי מכיוון שיש קביעות חד משמעיות של בית משפט אזרחי על ידי מומחה שמונה מטעם בית המשפט, על פיה למערער דרגת נכות יציבה של מעל 23%, יש לקבוע נכות בגובה זהה גם בבית הדין.

ד.בנוסף, המערער נבדק פעמים רבות על ידי רופאים רבים שכולם הגיעו לאותה מסקנה, גם לעצם קיומו של קשר סיבתי בין הפגימות לתאונה, וגם לעניין ההחמרה במצבו. לכן יש להעדיף קביעות אלו. זאת בנוסף לעובדה שלמוסד לביטוח לאומי פתוחה הדרך לבחון האם ארע למערער אירוע אחר חוץ מהתאונה, כשהמערער המציא לנתבע ויתור על סודיות. בדיקה כזו תעלה כי לתובע , לא אירע שום אירוע שממנו סבל המערער לפני התאונה, ושיכול היה

לגרום לו לבעיות הבריאותיות ולנכויות שנגרמו לו בעקבות התאונה.

ה.יצויין עוד כי ב"כ המערער שב והדגיש (גם בדיון בבית הדין) כי חלק מטענותיו אינן קשורות לוועדה האחרונה דווקא, אלא לכלל התנהלות הוועדות האחרונות.

ב"כ המשיב טוען מנגד כי:

א.ההלכה הנהוגה בבתי הדין בהתאם לפסיקה של בית הדין הארצי היא כי אין להרהר בשנית בקביעות של וועדה קודמת לעניין קשר סיבתי (תוך הפנייה לעב"ל 27/98 ).