מ.א נ' המוסד לביטוח לאומי

1.זהו פסק דין בתביעת התובע להכרה באירוע מיום 19.5.2014 כפגיעה בעבודה.

2.הרקע לתביעה:

א.התובע עובד אחזקה בעיריית ירושלים ומועסק מטעם העירייה בבית הספר XXXXXXX.

ב.בחודש 3/2015 הגיש התובע תביעה לדמי פגיעה בגין אירוע תאונתי מיום 19.5.2014.

3.השאלות העומדות להכרעה בפני בית הדין הן:

א.האם אירעה לתובע תאונת עבודה ביום 19.5.14, שבה נפגע בברך ימין.

ב.האם יש קשר סיבתי רפואי בין הליקוי שיש לתובע בברך ימין לבין התאונה ככל שאירעה.

4.דיון והכרעה:

א.אפתח ואומר כי לאחר ששמעתי את עדות התובע, שהייתה אמינה בעיני , ושקלתי את מכלול טענותיו ולאחר שעיינתי בראיות, הגעתי לכלל מסקנה כי למרות שקיים קושי מסויים בתיעוד הרפואי, יש לקבל את תביעת התובע, וכי יש לראות בתובע כמי שנפגע בעבודה ביום 19.5.2014 כפי שיפורט להלן.

ב.התובע הצהיר בתצהירו את הדברים הבאים:

"3. ביום 19.5.2014 לרגל ל"ג בעומר יום העבודה הסתיים מוקדם מהרגיל ויצאתי מבית הספר בשעה 14:30 לאחר שכל התלמידים והמורים עזבו.

4. ביציאה מבית הספר מעדתי על אחת מדרגות היציאה אשר היתה שבורה, רגלי נלכדה במגרעת אשר שבשבר המדרגה ונפלתי על פני.

...

7. דידיתי לכיוון מעקה הבטיחות של הכביש ומונית שעברה במקום פינתה אותי לקופת חולים מאוחדת ברחוב הטורים.

8. הרופא שבדק אותי ניקז את הנוזלים שהצטברו בברך, איבחן שיש לי קרע במניסקוס וקבע לי 90 ימי מחלה.

9. המוסד לביטוח לאומי הכיר בתאונה כתאונת עבודה, ואישר את דמי הפגיעה.

10. כשנה לאחר הפגיעה, ולאחר אישור דמי הפגיעה נחקרתי על ידי חוקר המוסד ובעקבות החקירה שללו ממני את דמי הפגיעה".