י.מ. נ' המוסד לבטוח לאומי

1.השאלה המתעוררת בהליך זה היא האם יש לראות בתובעת כמי שנפגעה ביום 4.1.15 בדרכה מהעבודה לביתה.

2.להלן הרקע העובדתי שאינו שנוי במחלוקת:

א.התובעת, ילידת 1950, עבדה בטיפול בקשישות, המתגוררות ברמת גן.

ב.התובעת מתגוררת בעיר בני ברק.

ג.ביום 4.1.15, לאחר שסיימה את יום העבודה, התובעת נסעה באוטובוס חזרה מהעבודה לכיוון ביתה, בקו אוטובוס 82, המוביל הן לביתה של התובעת והן לבית בתה של התובעת, המתגוררת בפתח תקווה.

ד.התובעת לא ירדה בתחנה שליד ביתה, אלא המשיכה בנסיעה לכיוון ביתה של בתה. לאחר שירדה מהאוטובוס, התובעת נפלה ונפצעה.

3.לטענת התובעת, כיוון שנהגה לנסוע ישירות מהעבודה אל בנותיה, המתגוררות זו בסמוך לזו, דרך קבע ולפחות פעמיים בשבוע, יש לראות בנסיעה לבית של בתה כנסיעה למעון ויש להכיר בפגיעה של התובעת כ"פגיעה בעבודה". עוד נטען כי יש לראות בביתה של הבת כ"תחליף מעון" עבור התובעת.

4.לטענת הנתבע, יש לדחות את התביעה, כיוון שהתובעת הודתה שנסעה לבתה, על מנת לסייע לה בעבודתה כספרית. עוד נטען כי המחוקק קבע שרק הדרך חזרה מהעבודה אל המעון מבוטחת, בעוד שהתובעת חלפה על פני ביתה והמשיכה בדרכה אל בית בתה. על כן אין מדובר בפגיעה בדרך, המוכרת על פי הדין.

דיון והכרעה

5.בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה –1995 (להלן – החוק) הוגדרה "פגיעה בעבודה" כתאונת עבודה או מחלת מקצוע. תאונת עבודה הוגדרה בחוק כ -

"תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי - תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו."