א.ש., ש.ש., ע.ש. נגד המוסד לביטוח לאומי

1. התובעים 1-2 הם הוריה של התובעת 3,  אשר נולדה בארץ ביום 12.10.97. שלושת התובעים הם אזרחי ותושבי ישראל.

XX היא הבת השלישית של התובעים 1-2.

2.לפי האמור בכתב התביעה, במהלך חודש אוקטובר 2014 הודיע פקיד הנתבע לתובעים כי מחמת טעות אצל הנתבע, לא שולמה קצבת ילדים עבור XX מיום היוולדה עד לאותו מועד. הפקיד אף הציע כי תשולם קצבת ילדים רטרואקטיבית ל-4 שנים וכן קצבה שוטפת.

התובעים, אשר סברו שהקצבה כבר משולמת להם באופן שוטף, הופתעו לגלות כי זכותם לקבלת קצבה כנ"ל לא מומשה מעולם, וכי כספי קצבת הילדים המגיעים להם לא שולמה.

התובעים דרשו תשלום של קצבת ילדים החל מיום הלידה ושלחו מכתב באמצעות בא כוחם. כתגובה שלח הנתבע מכתב ובו ביקש למלא טופס תביעה לקצבת ילדים ולהעביר אותו לסניף רמת גן. התובעים פעלו כפי שהתבקשו והגישו את הטופס.

3.ביום 16.12.14 נשלחה החלטת הנתבע לפיה: "ניתן לאשר את קצבת הילדים 4 שנים רטרואקטיבית בלבד מאחר ומדובר באשמה משותפת ולא באשמת המוסד בלבד". כנגד החלטה זו הוגשה התביעה שלפנינו.

4. הנתבע טען בכתב ההגנה כי על מבוטח להגיש תביעה לנתבע על מנת לממש זכאותו על פי חוק. פניית הנתבע לתובעים 1-2 הייתה לפנים משורת הדין.

בחודש אוקטובר 2014 התברר כי לתובעים לא שולמה קצבת ילדים עבור XX, ועל כן פנה הנתבע אליהם. ביום 2.12.14 הגישו התובעים טופס תביעה לקצבת ילדים, מאחר ולא הוגשה על ידם מעולם תביעה לקצבת ילדים עבור התובעת 3. לאחר עיון נוסף, אושרה התביעה ושולמה גמלה רטרואקטיבית למשך ארבע שנים, לתקופה 12.2010 עד 12.2014. אי תשלום בגין התקופה הקודמת היא בהתאם להוראות סעיף 296 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה-1995 (להלן – חוק הביטוח הלאומי). התובעים לא פעלו בהתאם לתקנה 1 לתקנות הביטוח הלאומי (הגשת תביעה לגמלה ואופן תשלומה) התשנ"ח-1998 הואיל ולא הגישו תביעה לקצבת ילדים עבור עומר, אלא רק ביום 2.12.14.

5. הדיון בתיק התנהל לפי סיכומים בכתב.