אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> א.ש., ש.ש., ע.ש. נגד המוסד לביטוח לאומי

א.ש., ש.ש., ע.ש. נגד המוסד לביטוח לאומי

תאריך פרסום : 11/07/2017 | גרסת הדפסה
עב"ל
בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו
54954-12-15
03/07/2017
בפני השופטת:
עידית איצקוביץ

- נגד -
תובעים:
1. א.ש.
2. ש.ש.
3. ע.ש.

עו"ד תבור ו שולי בראל
נתבע:
המוסד לביטוח לאומי
עו"ד עדי אשכנזי
פסק דין
 
 

 

1. התובעים 1-2 הם הוריה של התובעת 3,  אשר נולדה בארץ ביום 12.10.97. שלושת התובעים הם אזרחי ותושבי ישראל.

XX היא הבת השלישית של התובעים 1-2.

 

2.לפי האמור בכתב התביעה, במהלך חודש אוקטובר 2014 הודיע פקיד הנתבע לתובעים כי מחמת טעות אצל הנתבע, לא שולמה קצבת ילדים עבור XX מיום היוולדה עד לאותו מועד. הפקיד אף הציע כי תשולם קצבת ילדים רטרואקטיבית ל-4 שנים וכן קצבה שוטפת.

התובעים, אשר סברו שהקצבה כבר משולמת להם באופן שוטף, הופתעו לגלות כי זכותם לקבלת קצבה כנ"ל לא מומשה מעולם, וכי כספי קצבת הילדים המגיעים להם לא שולמה.

 

התובעים דרשו תשלום של קצבת ילדים החל מיום הלידה ושלחו מכתב באמצעות בא כוחם. כתגובה שלח הנתבע מכתב ובו ביקש למלא טופס תביעה לקצבת ילדים ולהעביר אותו לסניף רמת גן. התובעים פעלו כפי שהתבקשו והגישו את הטופס.

 

3.ביום 16.12.14 נשלחה החלטת הנתבע לפיה: "ניתן לאשר את קצבת הילדים 4 שנים רטרואקטיבית בלבד מאחר ומדובר באשמה משותפת ולא באשמת המוסד בלבד". כנגד החלטה זו הוגשה התביעה שלפנינו.

 

 

 

4. הנתבע טען בכתב ההגנה כי על מבוטח להגיש תביעה לנתבע על מנת לממש זכאותו על פי חוק. פניית הנתבע לתובעים 1-2 הייתה לפנים משורת הדין.

 

בחודש אוקטובר 2014 התברר כי לתובעים לא שולמה קצבת ילדים עבור XX, ועל כן פנה הנתבע אליהם. ביום 2.12.14 הגישו התובעים טופס תביעה לקצבת ילדים, מאחר ולא הוגשה על ידם מעולם תביעה לקצבת ילדים עבור התובעת 3. לאחר עיון נוסף, אושרה התביעה ושולמה גמלה רטרואקטיבית למשך ארבע שנים, לתקופה 12.2010 עד 12.2014. אי תשלום בגין התקופה הקודמת היא בהתאם להוראות סעיף 296 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה-1995 (להלן – חוק הביטוח הלאומי). התובעים לא פעלו בהתאם לתקנה 1 לתקנות הביטוח הלאומי (הגשת תביעה לגמלה ואופן תשלומה) התשנ"ח-1998 הואיל ולא הגישו תביעה לקצבת ילדים עבור עומר, אלא רק ביום 2.12.14.

 

5. הדיון בתיק התנהל לפי סיכומים בכתב.

 

6. להלן עיקר טענות התובעים

 

א. כלל הוא שזכות המבוטח על פי חוק הביטוח הלאומי היא זכות שבדין.

 

ב. התובעים סברו כי הקצבה משולמת במסגרת זו שמשולמת עבור שתי אחיותיה של XX.

 

ג.לא נגרם לנתבע כל חסרון כיס או קושי בחישוב הסכום המגיע לתובעים עבור התקופה שבה לא שולמה הקצבה בשל טעות טכנית ברישומי הנתבע.

 

ד. דחיית התביעה פוגעת בזכותם של התובעים לביטחון סוציאלי, המעוגנת בחוק יסוד: "כבוד האדם וחירותו".

 

ה. שלילת הקצבה נעשתה מבלי לתת לתובעים אפשרות סבירה להשמיע את טענותיהם, היא מנוגדת לעקרונות הגינות ההליכים ולכללי הצדק הטבעי.

 

6. להלן עיקר טענות הנתבע

 

  • על פי החוק יש להבחין בין זכאות לגמלה לבין זכאות לתשלום גמלה, שהיא נבחנת לאחר שקמה הזכאות לגמלה והיא מותנית בתנאים נוספים.

     

  • סעיף 296 (א) לחוק הביטוח הלאומי קובע כי כל תביעה לגמלת כסף תוגש למוסד תוך 12 חודשים מהיום שבו נוצרה עילת התביעה. אם הוגשה התביעה אחרי המועד האמור, לא תשולם גמלה בעד תקופה העולה על 12 חודשים שקדמו בתכוף לפני החודש בו הוגשה התביעה.

     

  • ביום 15.1.17 הגישו התובעים עותק מתעודת הלידה של XX לפיה היא נרשמה בספר הלידות. עם זאת, מתעודת הלידה לא ניתן ללמוד מתי היא נרשמה במשרד הפנים. התובעים לא צרפו כל אסמכתא לפיה בסמוך לאחר יום הלידה הם הגישו תביעה למענק לידה ולקצבת ילדים.

     

  • על המבוטח לפעול בהקדם למימוש זכויותיו ולא להמתין ולעכב הגשת תביעה. את העובדה כי הנתבע הוא שפנה תחילה לתובעים על מנת שימצו זכויותיהם יש לזקוף לשבחו ולא להשית עליו הוצאות נוספות.

     

  • מטרת קצבת הילדים להקל על משפחות עם ילדים קטינים. תשלום הגמלה מיום הלידה מחמיץ את המטרה שלשמה הוא ניתן.

     

    7.המסגרת הנורמטיבית

     

    סעיף 296 לחוק הביטוח הלאומי קובע:

    "296.(א)כל תביעה לגמלת כסף, תוגש למוסד תוך שנים עשר חודשים מהיום שבו נוצרה עילת התביעה.

    (ב)(1) הוגשה התביעה אחרי המועד האמור בסעיף קטן (א), וקבע המוסד כי התובע זכאי לגמלה בעד תקופה שקדמה להגשת התביעה, תשולם לו הגמלה שהוא זכאי לה, ובלבד שלא תשולם גמלה בעד תקופה העולה על 12 חודשים שקדמו בתכוף לפני החודש שבו הוגשה התביעה כאמור; היתה התביעה שהוגשה כאמור, למענק או לגמלה אחרת שאינה משתלמת בעד תקופה מסוימת, ישולמו המענק או הגמלה האמורים, בתנאי שבחודש שבו הוגשה התביעה למוסד, טרם חלפו 18 חודשים מהחודש שבו נוצרו התנאים המזכים בגמלה;

       (2) על אף האמור בפסקה (1), לעניין קצבת זקנה - לא תשולם גמלה בעד תקופה העולה על 48 חודשים שקדמו בתכוף לפני החודש שבו הוגשה התביעה, ומתוך אותה תקופה לא תשולם קצבת זקנה שהזכאות לה מותנית בהכנסת המבוטח לפי הוראות סעיף 245, ככל שהוא זכאי לה, בעד תקופה העולה על 12 חודשים.

    (ב1) על אף הוראות סעיף קטן (ב), נרשם ילד במרשם האוכלוסין, לפי חוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965, לאחר שחלפו 30 ימים מיום לידתו, לא תשולם בעדו קצבה לפי פרק ד' בעד תקופה העולה על 3 חודשים שקדמו בתכוף לפני החודש שבו הוגשה התביעה.

    (ג) ...

     

    בית הדין הארצי לעבודה דן במספר הזדמנויות בשאלת חוקתיות סעיף 296 לחוק הביטוח הלאומי וסבירותו, ופסק שהוא אכן עונה על הדרישות הנ"ל בהתחשב בתכלית הקיומית של גמלאות הביטוח הלאומי, בצורך במימון קצבאות על ידי כספי המוסד וכן, בכך שאין לעודד מבוטחים להשתהות בהגשת תביעות לגמלה. כך נפסק:

     

    "תיקון סעיף 296(ב) לעניין קיצור תקופת תשלום הגמלה הרטרואקטיבית, חל על כמעט כל סוגי הגמלאות על פי החוק. ומשבאים לבחון טענת אי עמידת התיקון בתנאי פיסקת ההגבלה בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, אין להתעלם מהשלכת רוחב של הטענה לו תתקבל. בהתאם לפסיקה העקיבה של בית דין זה (למשל בעב"ל 114/06 מיכאלי – המוסד, בהלכת פריג' ובעב"ל 1304/04 כץ - המוסד שהבג"ץ עליו נמחק) - תכלית תשלום הגימלה למיניה הינו ליתן מענה לצורכי הקיום השוטף של המבוטח, כאשר דרך המלך לעניין זה הותוותה בסעיף 296(א) לחוק, לפיו יש להגיש תביעה למוסד תוך שנה מהיום בו נוצרה עילתה. סעיף 296(ב) לחוק מאפשר סטייה מדרך המלך באפשרו תשלום רטרואקטיבי מוגבל. לאור זאת על המבוטח לפעול בהקדם למימוש זכויותיו כמתחייב מהמצב בו הוא נתון עם היווצרות התנאים המזכים בגימלה ולא להמתין בהגשת התביעה מתוך הנחה שתמיד ישולם לו בגין העבר. גישה שכזאת מערערת את כל מערך הביטחון הסוציאלי, המושתת על דמי ביטוח למימון הגמלאות הגביתיות". (עב"ל 711/08 צ'רבינסקי - המוסד לביטוח לאומי ).

     

    8.דיון והכרעה

     

    תביעה למוסד, הנדרשת לפי סעיף 296 לחוק הביטוח הלאומי, מתייחסת לדרישת תשלום המופנית אל המוסד (ע"א 3812/91 ברבארה ג'רייס נ' אריה חב' ישראלית לביטוח, פ"ד מח(3) 441). אין דרישה כי ה"תביעה" תוגש בטופס או בדרך פורמאלית כלשהי.

     

    כך, נאמר על ידי כב' סגן הנשיא השופט פליטמן בעב"ל (ארצי) 57861-01-11 אסתר לוזון - המוסד לביטוח לאומי (7.8.2012):

    "לגבי תובע קונקרטי, אפשר שתקום לו זכאות רטרואקטיבית לגמלה מעבר לקבוע בסעיף 296(ב) לחוק, אם המוסד נהג כלפיו שלא כשורה. למשל, כאשר הוא ביקש להגיש תביעה ופנה לפקיד התביעות בקשר לכך, שלחו האחרון כלעומת שבא באמירה, כי ממילא אין לו זכאות, כך שאין טעם בהגשת תביעה. במקרה קונקרטי שכזה, תביעה פורמלית שהוגשה למוסד באיחור, אפשר שתחשב כאילו הוגשה במועד בו הטעה פקיד התביעות את התובע ושלחו מעל פניו; וככל שקמה זכאות, תשולם הגמלה הרטרואקטיבית על פי סעיף 296(ב) ביחס למועד בו ביקש התובע לראשונה להגיש תביעתו לפקיד התביעות".

     

    בב"ל (ת"א) 1746-10‏ ישראל קליין נ' המוסד לבטוח לאומי, נקבע כי יש בפנייה למשרד הפנים, בבית החולים, כדי להוות הגשת תביעה לנתבע לקצבת ילדים ומשהוגשה תביעה לקצבת ילדים במועד, אין הצדקה ליישום סעיף 296 (ב) לחוק הביטוח הלאומי ודין ההחלטה השוללת זכאות רטרואקטיבית להתבטל.

     

    חזקה שXX נרשמה בבית החולים שבו נולדה, ואין הנתבע יכול לבקש כעת, לאחר יותר מ-17 שנים, שהתובעים יוכיחו כי אז נערך הרישום במשרד הפנים והוגשה התביעה למוסד. זו דרישה בלתי סבירה. יש להניח כי דווח על הלידה של XX כפי שמקובל בבתי החולים בארץ, עת האם היא תושבת ואזרחית ישראל, ובהתאם הועבר הדיווח למוסד לביטוח הלאומי.

     

    בנסיבות דומות לתיק שלפנינו (אמנם במשפחה ברוכת ילדים) נקבע:

    "יש בהחלט בסיס לטענת התובעת כי משקיבלה קיצבה לאחר כל לידה סברה שהנתבע שילם לה עבור כולם מתוך אי ידיעת התעריף. היטיבה לנסח זאת הנשיאה: "בנסיבות אלה וכאשר קשה לדרוש מהתובעת להבחין בכך שלא שולמה לה גימלה עבור ילד אחד שכן לתובעת 8 ילדים נוספים, והיא קיבלה גימלאות בגין כולם...".

    תפקידנו להעביר את שבט הביקורת על יישום הנחיות ההתיישנות ומצאנו כי יש ליקוי במקרה זה ויישומן לא ראוי".

    בל (י-ם) 11087/08 (כב' השופטת שרה שדאור), כהן עימאש רחל דבורה - בטוח לאומי (31.8.09).

     

    קצבת ילדים היא גמלה "אוטומטית" שלא דורשת תנאים ובדיקת זכאות למעט לידת הילד –שלא יכולה להיות במחלוקת.

    באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי נכתב:

    "הביטוח הלאומימשלם קצבת ילדים חודשית למשפחות החיות בישראל, שיש להן ילדים עד גיל 18. הקצבה נועדה לסייע למשפחה בהוצאות גידול הילדים, והיא משולמת ללא קשר להכנסות המשפחה.

    ברוב המקרים הקצבה משולמת באופן אוטומטי, על פי מידע שמועבר אלינו מבתי החולים לאחר הלידה, ואין צורך להגיש תביעה לביטוח הלאומי. עם זאת ישנם מקרים שהמשפחות צריכות להגיש תביעה לביטוח הלאומי". (ההדגשה שלנו)

    כאשר קבענו כי לא נסתרה הצהרת התובעים 1-2 לפיה התביעה הוגשה במועד הלידה, ואין מדובר באחד המקרים החריגים שבהם יש להגיש תביעה ישירות למוסד לביטוח לאומי, על הנתבע לשלם גמלה, אף אם לא הועלו דרישות מטעם התובעים במהלך התקופה הארוכה שבה לא קיבלו גמלה, מאחר שהם לא היו ערים לכך כי זו לא שולמה להם.

     

    9. לסיכום

     

    נוכח האמור לעיל, התביעה מתקבלת.

    על הנתבע לשלם לתובעים קצבת ילדים עבור הילדה XX החל ממועד הלידה – 12.10.97.

    על הנתבע לשלם לתובעים הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 3,500 ₪.

     

    10.לצדדים זכות ערעור על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלתו.

     

     

    ניתן היום, ט' תמוז תשע"ז, (03 יולי 2017), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

    Picture 1Picture 1תמונה 4

     

             

    נציג ציבור עובדים

    מר יוסף לוין

     

    עידית איצקוביץ, שופטת

    אב"ד

     

    נציג ציבור מעסיקים

    מר זאב בירנבוים


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ