ב"ל 54353-12-14 קדוש נ' המוסד לביטוח לאומי

1.זהו ערעור לפי סעיף 213 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995 (להלן – החוק) על החלטת ועדה לעררים לקביעת דרגת אי כושר בענף נכות כללית מיום 12.11.2014, שקבעה כי המערערת לא איבדה מעל 50% מכושרה לתפקד במשק ביתה.

2.המערערת טענה, כי החלטת הועדה לוקה בחסר, שכן הוועדה לא התייחסה לנתונים הבאים:

א.העובדה, כי המערערת מטופלת ב- 6 ילדים ביניהם ילדה כבת 12 הסובלת מפיגור שכלי והדורשת השגחה צמודה;

ב.העובדה, כי המערערת נוטלת כ- 9 תרופות שונות מדי יום, שלהן תופעות לוואי המשפיעות על כושר התפקוד במשק הבית. להודעה מטעם המערערת מיום 23.4.15 צורפו העתקי העלונים של התרופות אותן נוטלת המערערת לטענתה בהן צוינו כלל תופעות הלוואי האפשריות;

ג.העובדה, כי המערערת מאושפזת לעתים תכופות וכמעט מדי חודש למשך מספר ימים בכל פעם בשל מצבה הלבבי המורכב. בהודעה מטעם המערערת שהוגשה לתיק בית הדין ביום 23.4.14 צוינו כי האשפוזים האחרונים היו בין השאר בתאריכים 28.3.14 (3 ימים), 28.5.14 (3 ימים), 19.6.14 (6 ימים), 17.12.14 (3 ימים), 5.1.15 (3 ימים), 12.2.15 (יומיים).

3.מנגד טען המשיב, כי לא נפל פגם משפטי בהחלטת הועדה, שהתייחסה לתלונותיה העיקריות של המערערת בדבר עייפות, הפרעות שינה וקשיי נשימה, ובהתחשב בקביעות בתחום הרפואי והשלכותיהן על יכולת התפקוד.

4.עיון בפרוטוקול מעלה, כי הועדה התכנסה ביום 12.11.14, הקשיבה ורשמה את בפירוט את תלונות המערערת בפניה. המערערת התלוננה כי מלבד קיפול כביסה אינה מבצעת את עבודות הבית, כי היא מתקשה לישון, ואינה מתפקדת במשך היום, סובלת מסחרחורות, לחץ דם גבוה ודופק מהיר, וכי הנכות הלבבית המתבטאת בפרפור פרוזדורים גורמת לחולשה ולעייפות.

 הוועדה ציינה כי המערערת, ילידת 1969, סובלת מהפרעה במתן שתן (10%), פרפור פרוזדורים (20%), דום נשימה בשינה (10%), יתר לחץ דם (10%), אנמיה (10%) ואסטמה (20%).

באשר להתרשמותה של הוועדה מקשייה של המערערת צוין בהחלטה כי "התובעת נכנסת בכוחות עצמה מעברים חופשיים, ישיבה נוחה שיחה קולחת. עיקר תלונותיה על עייפות במהלך היום עקב הפרעת שינה בלילה (לדבריה קמה כ- 8 פעמים בלילה). תפקודי שולי ביותר (רק קיפול כביסה בישיבה בלבד). תיאורה לגבי קשייה אינו עולה בקנה אחד עם הליקויים שאובחנו שרובם ככולם בדרגת חומרה קלה בלבד."

הוועדה קבעה כי "בהתייחס לאופי הליקויים, שילובם והשפעתם המצטברת הוועדה בדעה כי מוגבלת בעיקר בביצוע עבודות הבית הקשות, ניקיון כמו הזזת רהיטים, ניקיון חלונות ותריסים. יכולה לבצע את רוב העבודות כמו בישול, טיפול בכביסה, סידור הבית בהפסקות מנוחה", וסיכמה כי היא דוחה את הערר וקובעת כי המערערת לא איבדה מעל 50% מכושרה לתפקד במשק הבית.

לאור האמור לעיל אני קובעת כדלקמן: