ג.א. נ' המוסד לבטוח לאומי

1.זהו ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה), מיום 8/6/16 ("הוועדה"). בהחלטתה קבעה הוועדה למערער דרגת נכות יציבה בשיעור 0% מיום 23/2/15 ("ההחלטה").

הרקע העובדתי

2.המערער יליד 1977. ליקוי באוזניים ממנו המערער סובל הוכר כפגיעה בעבודה,

כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995. כמו כן, נדחתה תביעה להכרה בטנטון כפגיעה בעבודה (אישור הכרה מיום 16/12/15).

3.ועדה רפואית מדרג ראשון קבעה למערער, ביום 7/2/16, נכות יציבה בשיעור 0%, מיום 23/2/15. לדעת הפוסק הרפואי, התביעה הוגשה בשיהוי ולכן יש לדון בהחמרה בלבד. בהתאם לבדיקות השמיעה נקבע, כי קיימת החמרה בגדר 8 דציבל, שאינה מקנה אחוזי נכות.

4.המערער הגיש ערר כנגד החלטה זו, וביום 8/6/16 התכנסה הוועדה הרפואית לעררים, בהרכב מומחה לאף אוזן גרון, מומחה ברפואה תעסוקתית ומומחה בטיפול נמרץ. הוועדה עיינה בבדיקות שמיעה וברה, הקשיבה לתלונות המערער, ובסעיף 7 לפרוטוקול תיארה את ממצאי בדיקתה כדלקמן:

"סובל מירידה בשמיעה משנת 2000.

החל לעבוד באליאנס ב-2008. עבר בירור כולל MRI.

אין רקע משפחתי של ירידה בשמיעה. כבר בתחילת עבודתו באליאנס יש ירידה בשמיעה והמצב החמיר. בדיקת שמיעה 26.3.08 ליקוי תחושתי עצבי עם שיפוע חמור לכיוון התדרים הגבוהים עד מקסימום 100 דציבל ב-4000 הרץ SRT 20 ושמאל 30.

בדיקות נוספות מראות על ליקוי שמיעה בתדרים הגבוהים.

בדיקה מ-22.2.15 מראה גם ליקוי סימטרי בתדרים הגבוהים. סף 45 דציבל בשתי האוזניים.

בדיקת שמיעה מ-3.9.15 ליקוי שמיעה בצורת שיפוע דו צדדי עם סף של 40 דציבל בשתי האוזניים".