ב"ל 53664-07-14.23

1.זהו ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה), מיום 15/5/14 ("הוועדה"). בהחלטתה קבעה הוועדה כי למערערת נותרה נכות יציבה בשיעור 45% מיום 1/1/12 ("ההחלטה").

2.עניינו של המערער הוחזר לוועדה לפי פסק דין מיום 24/3/14 (ב"ל 14- 01- 10194) ("פסק הדין"). פסק הדין אישר את הסכמת הצדדים בדבר החזרת עניינו של המערער לוועדה הרפואית לעררים על מנת שתתייחס במנומק לחוות הדעת של ד"ר אמין פאר מיום 25/7/13, ותקבע אם יש בה כדי לשנות מקביעתה באשר לשיעור הנכות.

טענות הצדדים

3.טענת הערעור העיקרית היא שהוועדה לא התייחסה באופן מספק לחוות דעתו של ד"ר אמין פאר, ובין היתר קיימת סתירה מהותית בין ממצאי הוועדה לבין קביעותיו של ד"ר פאר.

4.לטענת המשיב, לא נפל בהחלטת הוועדה כל פגם משפטי, אשר מיאלה אחר הוראות פסק הדין ודנה בחוות הדעת של ד"ר אמין פאר באופן ברור ומנומק.

לאור האמור לעיל אני קובעת כדלקמן:

5.לאחר שעיינתי בנימוקי הערעור, בפרוטוקול הוועדה ובכלל החומר המונח לפני ונתתי דעתי לטענות הצדדים בדיון, הגעתי למסקנה כי דין הערעור להידחות.

6.הוועדה התכנסה ביום 15/5/14 בהרכב מומחה לאורטופדיה, מומחה לכירורגיה ומומחה לרפואה פנימית. הוועדה הקשיבה לתלונות המערער ורשמה אותן בסעיף ד' לפרוטוקול. לאחר שעיינה בחוות הדעת של ד"ר אמיר פאר, פירטה הוועדה את קביעותיה הרפואיות, אחת לאחת והסבירה באופן ברור ונהיר מדוע היא מקבלת את חוות הדעת בחלקה.

באשר לעמוד שדרה צווארי ומותני: ד"ר אמין פאר קבע למערער נכות בשיעור 20% בגין הגבלה בינונית בתנועות עמוד שדרה צווארי, וכן נכות בשיעור 20% בגין הגבלה קלה בתנועות עמוד שדרה צווארי. הוועדה קבעה כי בבדיקתה הגופנית לא נמצאה הגבלה בינונית בעמוד שדרה צווארי או מותני, אלא הגבלה קלה בלבד. הוועדה הוסיפה וציינה כי גם המומחה מטעם המערער מצא הגבלה קלה ולא בינונית בתנועות עמוד השדרה המותני, ולכן הנכות ופריט הליקוי שיישם בעניין זה אינם תואמים את הממצאים הרפואיים שהוא עצמו מצא בבדיקתו.