ב' נ' המוסד לביטוח לאומי

לפנינו ערעור על החלטת המשיב מיום 27/1/14 לפיה נדחתה התביעה להכיר בפגיעה בכתפיו ובגבו של התובע כפגיעה בעבודה על פי תורת המיקרוטראומה.

עיקר העובדות הצריכות לעניין

1. התובע יליד 1973, במועדים הרלוונטים לתביעה עבד בחברת ענבר א.י.ב. שיווק והפצה בע"מ.

2. ביום 31.12.13 התובע הגיש תביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה. בטופסי התביעה ציין כי הוא עובד כנהג מוביל סחורות נושא משקלות כבדים וכי במהלך העבודה החל לסבול מכאבי גב ומכאבי כתפיים.

3. ביום 27/14/16 נמסרה לתובע הודעה כי תביעתו נדחתה מן הטעם שלא הוכחה תשתית עובדתית לפי תורת המיקרוטראמה וכי לא הוכח קשר סיבתי בין תנאי עבודתו לפי הפגימה, אשר התפתחה כתחלואה טבעית.

    

   הכרעה

4. מחלת גב נמנית על המחלות שגורמים רבים מובילים להתפתחותן (multiple causal diseases).

5. בעבר נתגלעו בפסיקה חילוקי דעות ביחס לשאלה, האם ניתן ליישם את תורת המיקרוטראומה במקרה של מחלת גב. במשך שנים רבות נקבע, כי אין ליישם את תורת המיקרוטראומה על מחלות גב, ואולם הלכה זו השתנתה במהלך השנים, לאחר שבית הדין הכיר בקיומו של קשר סיבתי בין העיסוק רב השנים במקצועות מסויימים (כגון אחיות, נהגי משאיות, נהגי מוניות), לבין שכיחות הופעתם של כאבי גב (עב"ל 338/96המוסד לביטוח לאומי – עובדיה פד"ע לו 213). ואולם נדמה מהפסיקה כי בכל הנוגע להכרה בכאב גב כפגיעה בעבודה לפי תורת המיקרוטראומה יש לנקוט במשנה זהירות, ולעמוד באופן דווקני על קיום התנאים שנקבעו לשם כך בפסיקה.

6. כידוע, לצורך ביסוס עילת תביעה מסוג מיקרוטראומה על התובע לעמוד במספר תנאים:

   "תנאי להכרה בפגיעה בעבודה במסגרת תורת המיקרוטראומה הוא קיומן של פגיעות זעירות שכל אחת מהן הסבה נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה הביאה לנזק אצל המבוטח" (עב"ל 317/97 המוסד לביטוח לאומי - יניב, פד"ע לה 523, 533; להלן: הלכת יניב).