ב"ל 52608-08-10 משיח נ' המוסד לביטוח לאומי - פסקדין

1.בפניי ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 9.8.10 אשר קבעה כי למערער נכות צמיתה בשיעור 0%.

כפי שעולה מתיק בית הדין, ההליכים התעכבו בשל הליך החמרה שבו נקט המערער.

2.העובדות:

א.המערער יליד 1941, בעל מסעדה.

ב.ביום 24.5.09 במהלך הרמת ארגז מעד ונפל. לאחר מכן התלונן על כאב בברך שמאל ללא נפיחות מיידית. ביום 30.9.09 עבר ארטרוסקופיה ניתוחית בברך שמאל. לאחר מכן מעד בביתו ובהמשך הופיע כאב סביב ברך ימין והמערער עבר ניתוח ארטרוסקופי גם בברך זו.

ג.ועדה רפואית לעררים מדרג ראשון שהתכנסה ביום 30.11.09 קבעה למערער נכויות זמניות בשיעור:

20% מיום 22.8.09 ועד ליום 30.9.09.

100% מיום 1.10.09 ועד ליום 31.10.09

10% מיום 1.11.09 ועד ליום 29.11.09.

0% נכות קבועה.

3.המערער הגיש ערר על החלטת הוועדה. ועדה לעררים שהתכנסה ביום 29.6.10 קבעה כדלקמן:

"עפ"י הרישומים בתיק סוכרתי עם עודף משקל 85 ק"ג גובה 170.

שוקיים סימטריות, פיקות מרכזיות ללא נוזל חופשי בברכים, מימין צלקות ארטרוסקופיה בקידמת הברך.

תנועות הפיקה מוגבלות. טווח תנועות פעיל דו צדדי 0/120 מעלות. יציבות צדדית שמורה ב- 20 מעלות בכיפוף וביישור. מבחן לחמן ומגירה תקינים בברך שמאל. במבחן מקמרי אין מיקוד של הכאבים. אין רגישות ללחץ בסדקים פרקיים. רגישות מעל MFC. צלקות ארטרוסקופיה ישנות בברך שמאל. פגומה הפופליטאלית פגומה דו צדדית.

במבחן טחינה מוסר על כאבים בשליש האמצעי של עצם הפובולה משמאל. בעמידה על רגל שמאל בלבד אין סטיה בציר השוק ואין קריסה של הברך. מתקשה ללכת בגלל פגיעה בקרסול ימין ובכף הרגל."