ב"ל 5227-06

1.עניינו של התובע הוחזר לבית דין זה על פי פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה מיום 7.7.14 (עב"ל 19805-05-12) על מנת שימונה מומחה יועץ רפואי נוסף בשאלת הקשר הסיבתי בין תנאי עבודתו של התובע לבין כאבי הגב מהם הוא סובל.

2.מכח פסק דין זה, מונה ביום 21.7.14 ד"ר אלכסנדר ברוסקין כמומחה יועץ רפואי (להלן – המומחה). בהחלטה פורטו העובדות הרלוונטיות כדלקמן:

א. התובע יליד שנת 1956.

ב. התובע הועסק כנהג אוטובוס בחב' דן בתקופות הבאות:

ב1. החל משנת 1983 ועד לשנת 1997 הועסק בין 55 ל- 60 שעות בשבוע בנהיגה בקוי אוטובוס במרחב גוש דן (חולון, ת"א, ר"ג, ראשל"צ, בת ים, יפו) כא שר כל משמרת היתה כרוכה בממוצע כ-7 עד 8 שעות עבודה.

ב2. משנת 1977 ועד לחודש יוני 2000 התובע ביצע תפקידי ניהול ועבודת הנהיגה בוצעה רק במסגרת שעות נוספות. בערך 10-15 שעות נוספות בשבוע בממוצע, אשר בוצעו במשמרת אחת או שתיים כמפורט בסעיף ב1 לעיל.

ב3. מחודש יוני 2000 ועד לחודש יוני 2001 חזר התובע לעבוד כנהג במשרה מלאה כמפורט בסעיף ב1 לעיל.

ב4. מחודש יוני 2001 ועד לחודש מאי 2003. חזר התובע לתפקיד ניהול ולעבודת נהיגה בשעות נוספות כמפורט בסעיף ב2 לעיל.

ב5. החל מחודש מאי 2003 (8/5/03) חדל התובע מעבודת הנהיגה.

ג. ב מסגרת עבודתו התובע ישב על כסאות נהג כמפורט להלן:

ג1. בתחילת עבודתו נהג התובע על אוטובוס מסוג "ליילנד" שהמרכב שלו בנוי על מתלי קפיצים קשיחים וכסא הנהג שלו מסוג פשוט בעל מושב גומי אוויר ומשענת קש ללא כריות אוויר וכיוון משקל ידני. תמונה מצורפת כנספח א' .

ג2. החל מסוף שנות ה-80 עבר התובע לנהוג גם על אוטובוס מסוג "מאן" שהמרכב שלו בנוי על כריות אויר וכסא הנהג שלו מסוג גרמר אשר השיפור שלו יחסית לכסא הקודם היה משענת מרופדת. תמונה מצורפת כנספח ב' .

ג3. עד תחילת שנות ה-90 רוב העבודה של התובע בוצעה על האוטובוס מסוג "ל יילנד" ולאחר מכן על אוטובוסים מסוג "מאן".

ג4. בשנים בהן התובע עבד כנהג בשעות נוספות הוא נהג בעיקר על אוטובוס מסוג מאן.