א.א. נ' המוסד לבטוח לאומי

לפניי ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים בניידות מיום 5.4.2016,  אשר קבעה כי הליקוי ממנו סובל המערער אינו מצוי ברשימת הליקויים המזכים בגמלת ניידות("הוועדה").

העובדות

המערער, יליד 1974, הוכר ע"י דרג ראשון כנכה בניידות בשיעור 76%. על החלטה זו הגיש המשיב ערר לוועדה לעררים אשר קבעה כאמור כי הליקוי ממנו סובל המערער אינו נכלל ברשימת הליקויים.

הוועדה בדקה את המערער בדיקה קלינית כמפורט בפרוטוקול וממצאי בדיקתה הרפואית כדלקמן:

"נכנס בכוחות עצמו משתמש בזוג קביים קנדיים. מרכיב מכשיר קצר בקרסול ימין עם ציר פתוח המאפשר תנועה חופשית לשני הכיוונים. מגיני ברך אלסטיים. בתבנית הליכה לא ניכרת צניחה של כף רגל ימין. "

הוועדה סיכמה את ממצאי הבדיקה הנוירולוגית כדלקמן:

"החזר אכילס תקין. החזרים גידיים הופקו. לא נמצאו סימנים של בראדיקינזיה ריגידיות. המבחנים האקסטרה פירמדליים כמו גלגל שיניים כולל כל הסימנים הקליניים שליליים."

לאחר בדיקתה והתרשמותה ניתנה החלטתה כדלקמן:

"מבחינה אורטופדית – תבנית ההליכה עם מכשיר שאינו מתקן דרופפוט אינה מראה על צניחה של כף הרגל. אבחנת דרופפוט (ככל שקיימת) לא מתבטאת במציאות מבחינה נוירולוגית – בדיקה נוירולוגית בוועדת דרג ראשון היא בדיקה לא עמוקה דיה. הוועדה המחוזית לא התחשבה בכך שקיים פער גדול בין ממצאי מיפוי DAT משנת 2013 שמצביעה על פגיעה קשה יותר מימין לבין הרעד הבולט גם הוא מימין. מאפייני הרעד עצמם מחשיבים לרעד שאינו אורגני ממצאי המיפוי הינם של תסמונת פרקינסונית אך ההסתמנות הקלינית שלה אינה ברעד. ובין אם התסמונת הפרקינסונית אורגנית או לא – אינה משפיעה כיום על ניידות. גם החולשה הקלה ברגל – כפי שהוסבר לעיל – אינה משפיעה על ניידות. יתר על כן, צניחה של כף רגל אחת אינה מוכרת לניידות. על כן אנו מקבלים את ערר המוסד במלואו. לא נכלל. "

טענות הצדדים בתמצית