מ.ח.ו. נ' המוסד לביטוח לאומי

בזמן שהתובע שהה במקום עבודתו, לפת אדם אחר בפתאומיות את צווארו של התובע מאחור באחיזת חניקה. התובע נבהל מאוד והיטה את ראשו בחוזקה על מנת להשתחרר מהאחיזה. המל"ל הכיר באירוע כתאונת עבודה ובפגיעה בצווארו של התובע כפגיעה בעבודה. התובע מבקש כי גם פגיעה בעינו תוכר לו כפגיעה בעבודה מכיוון שלטענתו נגרמה אף היא כתוצאה מאותה תאונת עבודה.

העובדות הצריכות לעניין

1. התובע, יליד שנת 1951, הגיש ביום 27.5.13 טופס תביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה, בגין אירוע שאירע לכאורה ביום 4.4.2013: אחד העובדים במקום העבודה של התובע תפס בצווארו של התובע מאחור. התובע, בניסיון להשתחרר מהאחיזה, היטה את צווארו בחוזקה. לאחר שעתיים, לדבריו, חש כאבים בצוואר וכן הבזקים ונקודות שחורות בעיניו. לאחר מכן אובחן כסובל מפגיעה בצווארו ומחור ברשתית, וביקש להכיר בכך כפגיעה בעבודה.

    

2. ביום 6.11.2013 קיבלה פקידת התביעות את התביעה להכיר בתאונת העבודה בקשר לפגיעה בצוואר בלבד, ודחתה את התביעה ביחס לפגיעה ברשתית. על כך ערער התובע.

    

3. בדיון קדם המשפט שנערך בפני סגנית הנשיאה, כב' הש' הדס יהלום, הגיעו הצדדים להסכמה להעביר את עניינו של התובע למומחה רפואי מטעם בית הדין לצורך בחינת הקשר הסיבתי בין תאונת העבודה לפגיעה בעינו של התובע.

    

4. ביום 24.8.16 מונה ד"ר גבריאל כרמון למומחה רפואי מטעם בית הדין (לאחר שקודם לכן מונתה רופאה אחרת אך מטעמים שאינם ברורים לבית הדין לא התקבלה חוות דעת מטעמה, ולכן הוחלט למנות את ד"ר כרמון תחתיה).

    

5. להלן העובדות שהועברו לד"ר כרמון: