ב"ל 51349-04-13 . 02 אוקטובר 2014

1.זוהי תביעה להכרה בפגיעה בגבו של התובע כתאונת עבודה על פי תורת המיקרוטראומה מכח הוראות פרק ה' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995 (להלן – החוק).

רקע עובדתי

2.התובע עבד במסעדת חוף כמלצר וכמנהל משמרת החל משנת 2004 ועד לחודש ספטמבר 2011, להוציא שנת 2007 והתקופה שבין 7/09 ועד 11/10 – תקופות בהן שהה בחו"ל.

3.התובע עבד במסעדה בממוצע 10-14 שעות ביום, כ- 6-7 משמרות בשבוע. בנוסף עבד במקביל בעבודות נוספות מספר שעות בודדות ובעיקר בשעות הערב וזאת לצורך השלמת הכנסה.

4.התובע הגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה, וזו נדחתה ביום 10.4.13.

תמצית טענות התובע

5.א.במסגרת עבודתו כמלצר היה עובד כ- 6-7 משמרות בשבוע כאשר כל

משמרת נמשכה בממוצע כ-10-14 שעות.

ב.התובע היה מגיע לעבודה מוקדם בבוקר, בשעה 6:30 לערך וכחלק מפתיחת המסעדה, היה צריך להתיר שלשלאות כבדות מהכיסאות, להרים ולסחוב כ- 250 כיסאות, לפרוס את הכיסאות לציבור הלקוחות.

עוד נדרש עם פתיחת המסעדה לפרוס משטחי עץ שמשקלם כ- 50 ק"ג האחד. התובע נאלץ להרים את המשטחים ולסחוב אותם בשביל בו יש מדרגות לאורך כ- 20 מטר.

כמו כן נדרש להרים ולסחוב עשרות שמשיות אשר מאוחסנות כ- 20 מטר מהמסעדה.

ג.בעת סגירת המסעדה נדרש התובע להרים ולסחוב את הכסאות בחזרה למקומם ולקשור אותם. כן נדרש להרים ולהחזיר את משטחי העץ ואת השמשיות בחזרה למקום בו אוחסנו.