א.ב. נ' המוסד לבטוח לאומי

1.לפני ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 17.8.16 אשר דחתה את ערר המערער והשאירה על כנה את ההחלטה לפיה לא חלה החמרה במצבו הרפואי של המערער.

2.הוועדה התכנסה מכח פסק דין בתיק ב"ל 50988-11-15 מיום 2.5.16 (להלן: "פסק הדין") שניתן בהסכמת הצדדים ובו נקבע, כדלקמן:

"ניתן בזה תוקף של פסק דין להסכמת המשיב לפיה עניינו של המערער יושב לוועדה לעררים (נפגעי עבודה) באותו הרכב על מנת שתסביר ותבהיר מדוע תיעוד של חובש במרפאת מקום העבודה אינו קביל וכיצד זה מתיישב עם בקשתה לקיים ישיבה נוספת על מנת לבחון את התיעוד של החובש ממרפאת מקום העבודה. הוועדה תזמן את המערער וב"כ ותאפשר להם לטעון את טענותיהם בעניין זה. הוועדה תפרט ותנמק החלטתה באופן שבית הדין יוכל להתחקות אחר הלך מחשבתה".

3.עיקר טענות המערער-

א.בהתאם לפסק הדין הוועדה נדרשה להסביר מדוע תיעוד של חובש במרפאת מקום העבודה אינו קביל לצורך הוכחת קיומה של "נעילת ברך" וכיצד קביעת הוועדה לעניין העדר קבילות הרישומים מהמרפאה מתיישבת עם בקשתה לקיים ישיבה נוספת על מנת לבחון את התיעוד של החובש ממרפאת מקום העבודה.

הוועדה הסבירה כי עיון ביומני המרפאה ממקום העבודה מעלה כי היו מספר ביקורים ורק בביקור אחד נרשם "נעילה" של הברך וזאת על אף שבמסמכים מצויינים לפחות ארבעה ביקורים בהם תועדה נעילה של הברך (המערער מפנה לרישומים רפואיים מיום 29.7.13, 28.3.10, 17.10.10, 28.10.12, 8.3.11 ו- 9.2.10).

המערער מוסיף וטוען כי לא ברור מדוע לא ניתן להסתפק בקיומו של רישום רפואי אחד המתעד "נעילת ברך" על מנת לקבוע כי המערער סובל מנעילות ברך.

ב.במקרים דומים הסתפקו ועדות רפואיות בתיעוד ו/או תלונות של מבוטחים על אירועי נעילות ואין כל הנחייה שלפיה רק אורתופד מוסמך רשאי לאבחן ולטפל בנעילות ברך.

ג.ברישום רפואי מיום 27.10.15 (מאוחר למועד הוועדה), תועדה נעילת ברך וצוין כי "בוצעה מניפולציה והברך שוחררה מנעילה".

ד.הוועדה מקובעת בעמדתה ומשהומצא לה תיעוד רפואי רב הן מתיקו הרפואי של המערער והן מיומני המרפאה המתעדים תלונות של נעילות ברך, היה על הוועדה להתאים למערער את סעיף ליקוי 48 (2) (ז) (II) שעניינו "נזק במיניסקוס עם LOCKING".