יצוין, כי בעניינו של המערער ניתנו שני פסקי דין קודמים – פסק דין ראשון ניתן על ידי כב' הרשמת דרוקר ביום 15.1.2013, תיק בל 24289-05-12 ופסק הדין השני ניתן על ידי כב' השופטת מיכל נעים-דיבנר ביום 14.10.2013, תיק בל 31549-03-13 (להלן: פסק הדין הקודם) בו נקבע:-
"אשר על כן, אני מורה על העמדת עניינו של המערער בפני ועדה לעררים בהרכב חדש, אשר בפניה לא יונחו פרוטוקולי הועדות הקודמות, וכן לא פסק דין זה.
בפני הועדה, בהרכבה החדש, יונחו הנתונים לפיהם, למערער נכות יציבה בשיעור 34.39% לפי הפירוט הבא: 10% בגין הגבלה ניכרת של התנועות בקרסול (פריט ליקוי 48(2)(3)(א)), 10% בגין מחלת עצמות ופרקים בעלת השפעה קלה על כושר הפעולה הכללי או התנועות (סע' 35(1)(ב)), 10% בגין צלקות בגוף מכאיבות או מכערות (סע' 75(1)(ב)) ו10% בגין סימנים אובייקטיביים וסובייקטיביים המגבילים באופן בינוני את ההתאמה הסוציאלית וכושר העבודה (סע' 34(ב)), ולאחר הפעלת תקנה 15 בשליש – נקבעה למערער סה"כ נכות יציבה בשיעור 46%.
הוועדה בהרכבה החדש, תזמן את המערער ובא כוחו לפניה; תשמע את טענותיהם; תבדוק את המערער וכן תבחן קיומה של האבחנה בדבר PTSD כרוני המלווה בדיכאון, כפי שמופיע ברישומים של דר' בני מהתאריכים 4.7.10 ו- 22.2.12 וכן ברישומים של דר' גוט ודר' פרקש. בהחלטתה תתייחס הועדה באופן מנומק לאבחנות והממצאים המצוינים של ידי שלושת הרופאים המטפלים.
כמו-כן, הועדה תשוב ותדון בהפעלת תקנה 15, תוך התייחסות מפורטת הן למסמכים הרפואיים של דר' בני, דר' גוט ודר' פרקש והן לחוות דעתו של דר' מרסל וקנין מיום 19.5.11 באשר למגבלות הכרוכות בחזרת המערער לעבודה במשחטה. הוועדה תיוועץ בוועדת רשות לעניין תקנה 15".