ב"ל 48766-09-1214 יולי 2014

1.א' אגיב (להלן – התובע) הגיש תביעה נגד המוסד לביטוח לאומי (להלן – הנתבע) להכיר בפגיעה בכתפיו כפגיעה בעבודה על פי תורת המיקרוטראומה.

2.משדחה הנתבע את תביעת התובע בנימוק - "1. על פי המסמכים שבידינו, לא הוכח קיום אירוע תאונתי/אירועים תאונתיים זעירים תוך כדי ועקב עבודתך/עיסוקך במשלח ידך ואשר הביאו לפגיעתך. 2. מבחינה רפואית לא הוכח קיום קשר סיבתי בין מחלתך לבין תנאי עבודתך. 3. מחלתך התפתחה על רקע מצב תחלואתי טבעי שאינו קשור בתנאי העבודה. לפיכך, אין לראות במחלתך כתאונת עבודה", הגיש הוא תביעה לבית הדין.

3.מטעם התביעה העידו התובע בעצמו ומר רן כהן ומטעם ההגנה העיד מר יניב יעקב.

4.מתצהיר התובע עולות העובדות כלהלן –

א.התובע יליד שנת 1948, אזרח עובד צה"ל העובד משנת 1974 בבסיס התובלה משמר הנגב כנהג כלי רכב כבדים מסוג: משאיות סמי טריילר, מובילים ומכליות מים. ב.עבודתו של התובע כנהג כלי רכב כבדים בוצעה במשך 5 ימים בשבוע, כ- 8 שעות ביום, כאשר בשנות עבודתו הראשונות עבד התובע כ- 6 ימים וביצע שעות נוספות רבות. ג.לפני כ- 6-5 שנים הועבר התובע לשמש כחונך נהיגה וכעת עובד בממוצע כ- 8 שעות ביום. במסגרת עבודתו כנהג כלי רכב כבדים, מלבד הנהיגה הממושכת אשר ארכה שעות רבות מדי יום עבודה, עבודת התובע הייתה כרוכה גם בפתיחה וסגירה של דלתות משוריינות כבדות, קשירת שרשראות ברזל לפני כל נסיעה ובסיומה, החלפת גלגלים וכן,במסגרת עבודתו כנהג מכלית מים, נדרש להפעיל מנואלה. ד.אופי העבודה חייב את התובע לבצע פעולות קבועות, חוזרות ונשנות כדלקמן:

נהיגה- אחיזת ההגה וסיבובו:

1.בזמן הנהיגה בכלי הרכב הכבדים ביצע התובע פעולות חוזרות ונשנות במשך שעות רבות מידי יום עבודה ולאורך עשרות שנים של אחיזת ההגה, כשהידיים מתוחות קדימה ומורמות בגובה הכתפיים וכן פעולות חוזרות ונשנות של סיבוב ההגה, והכל תוך אימוץ ומתיחת הכתפיים, הרמתן והורדתן, תוך ספיגת הרטט שנגרם מעצם הנהיגה ומעצם אחיזת ההגה.

2.במסגרת עבודתו נדרש התובע לבצע נסיעות רבות בדרכים לא סלולות ומשובשות, כך שהיה עליו להחזיק ולסובב את ההגה בחוזקה רבה על מנת שהרכב הכבד לא יסטה ממסלולו, וזאת תוך ספיגת הרטט ממושב הנהג ומההגה. כמו כן, נדרש התובע להעביר הילוכים באופן שגרם מאמץ לכתף היד שמעבירה את ההילוכים (בדרך כלל ידו הימנית הדומיננטית).

פתיחה וסגירה של הדלתות המשוריינות:

1.עבודת התובע כנהג כלי רכב כבדים הייתה כרוכה בביצוע פעולות קבועות חוזרות ונשנות של פתיחה וסגירה של דלתות הרכב. בתקופת עבודתו כנהג ברכב מסוג "מאן" המוביל את מכלית המים (רכב ישן משנות ה-80), מדובר היה בדלתות משוריינות, כבדות מאד כך שנדרש להפעיל לחץ עצום על הכתפיים ולמתוח אותן בעת סגירת ופתיחת הדלתות.

2.פתיחת דלתות כלי הרכב וסגירתן נעשו כל עת שהתובע ירד ועלה לרכב וממנו, ובממוצע כ-7 פעמים מידי יום עבודה כך שביצע את פעולות הפתיחה והסגירה כ-14 פעמים מידי יום עבודה.

התרת וקשירת שרשראות:

1.במסגרת עבודתו כנהג נדרש התובע לקשור לעגלת הרכב הכבד כלים מסוג: טנקים, נגמ"שים, כלי רכב קלים וכד' וזאת באמצעות שרשראות ברזל כבדות. לפני כל נסיעה ובסיומה (כאשר במהלך יום עבודה בצע מספר נסיעות), נדרש התובע לבצע פעולות של קשירה והתרה של שרשראות ואף במהלך הנסיעה נדרש לחזק את קשירת השרשראות, וזאת תוך שהוא מבצע תנועות רבות של הרמת הכתפיים מעל גובה הראש, מתיחת הכתפיים, סיבובן ואימוצן.

2.המדובר בפעולות רבות של קשירות והתרות של שרשראות מידי יום עבודה כאשר כל קשירה / התרה הייתה כרוכה בעשרות תנועות מאומצות של מתיחת הכתפיים ואימוצן, כך שמידי יום עבודה ביצע התובע מאות של תנועות כאמור.

הנעת המנואלה: