פלוני נ' המוסד לביטוח לאומי

1.לפנינו תביעת התובע, אשר עובד כמכונאי רכב, להכיר בפגיעה בשמיעתו (כפי שתפורט בהמשך) כפגיעה בעבודה בהתאם לסעיף 84א לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), תשנ"ה-1995 (להלן: "חוק הביטוח הלאומי").

2.ביום 10.5.15 נשלחה לתובע הודעה מטעם הנתבע כדלקמן:

"אנו מביאים לידיעתך כי תביעתך להכרה בירידה בשמיעה כפגיעה בעבודה שהוגשה ב10/11/2014 נדחית מהנימוקים שלהלן:

על פי סעיף 84א.(א)(2) לחוק הביטוח הלאומי, תנאי להכרה בשמיעה עקב חשיפה לרעש, כפגיעה בעבודה, הוא שכושר השמיעה בתדירויות הדיבור פחת השיעור של 20 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים.

תדירויות הדיבור הן – 200, 1000, 2000 הרץ לשנייה.

תנאי זה אינו מתקיים בתביעתך, ועל כן, לצערנו, עלינו לדחות את תביעתך.

תביעתך לנכות נדחית אף היא..."

3.התובע הגיש ביום 3.12.2015 תביעה לבית הדין וביום 10.12.2017 הסכימו הצדדים על העברת עניינו של התובע לבחינת מומחה רפואי, כשהעובדות המוסכמות הינן, כדלקמן:

3.1התובע יליד שנת 1950, עובד כשכיר בעל שליטה בתפקיד מכונאי רכב למעלה מ-40 שנה.

3.2התובע עובד בממוצע בין 8-12 שעות ביום, שישה ימים בשבוע במקום סגור עם כניסה אחת פתוחה.

3.3במסגרת עבודתו נחשף התובע בפרק הזמן הנ"ל בין 6-10 שעות כל יום לרעש מזיק בעוצמה של 91 דציבלים, רעש זה נוצר מסביבת העבודה המרעישה של התובע.

3.4בהמשך לאמור לעיל, התובע עובד במהלך שעות עבודתו עם פטישי אויר, קומפרסורים, מקדחות, פטישים רגילים, משחזות, מברגות, כלים פנאומטים ייעודיים, וכן נחשף לרעשי מנועי הרכבים כשהמכסה המנוע שלהם מורם באופן תדיר, לרבות הרעשים הנפלטים ממנועי בנזין ודיזל.

3.5התובע הגיש תביעתו לליקוי שמיעה וטינטון למוסד לביטוח לאומי במהלך חודש נובמבר 2014, כאשר תאריך הפגיעה שנרשם בטופס התביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה ולתשלום גמלת נכות מעבודה היה התאריך 27.11.13.

3.6בתאריך 10.5.15 דחה פקיד התביעות של המוסד לביטוח לאומי את ההכרה בירידה בשמיעה כפגיעה בעבודה וזאת בהתאם לסעיף 84א(א)(2) לחוק הביטוח הלאומי.