ב"ל 4811-09-12 שוחט נ' המוסד לביטוח לאומי

רקע

1.תביעתו של התובע לתשלום גמלת השלמת הכנסה נדחתה על ידי הנתבע בהסתמך על סעיפים 5 ו-9 לחוק הבטחת הכנסה, תשמ"א-1980 (להלן: "החוק"), בשל הכנסות העולות על סכום ההכנסה המירבית לצורך תשלום הגמלה .

על כך הוגשה התביעה שבפנינו.

2.התובע טוען כי הינו רווק אשר לבד מקצבת זקנה אין לו כל הכנסה אחרת.

3.לטענת הנתבע תדפיס חשבון הבנק של התובע, שהינו חשבון משותף עם אחותו, הגב' הלוי רות ליום 1.2.09, הצביע על יתרת זכות בגובה 284,248.88 ₪. בסמוך לכך הועבר סכום של 270,214.40 ₪ מהחשבון המשותף לחשבון על שם האחות.

התובע לא סיפק הסבר מניח את הדעת לעניין ההעברה , לבד מהצהרה לפיה " חלק מהכספים בזבזתי למחייתי וחלק הייתי חייב לאחותי".

4.התובע ואחותו הגישו תצהירי עדות ראשית במסגרתם טענו כי התובע מתגורר ביחד עם האחות ובעלה בדירה משותפת. עוד נטען כי בשל חיכוך עם בעלה פתחה האחות חשבון בנק משותף לה ולתובע כדי לשים כסף בצד וכדי שהתכתובות מהבנק יגיעו על שמו של התובע, וכך הבעל לא ידע על אותם הכספים.

האחות הצהירה כי הפקידה בחשבון כספים בסכום כולל של 270,000 ₪, אך לאחר שנוכחה לגלות כי התובע בזבז כמעט 150,000 ₪ בהוצאות על אישה עמה היה בקשר, הוציאה את סכום הפיקדון שלה בסך 270,000 ₪ והעבירה אותו לחשבון על שמה.

בשנת 2010 רכשה ביחד עם בעלה דירה נוספת תוך שימוש בסכום האמור.

5.לטענת התובע הפיקדון כיום כבר אינו קיים ואין בו לשלול את זכאותו לגמלת הבטחת הכנסה.