ביום 3/2/08 לקה המשיב בהתקף לב חריף ונזקק להחייאה. האירוע הוכר כפגיעה בעבודה (להלן: "התאונה"). למשיב נקבעו נכויות זמניות ולאחריהן נקבעה ע"י ועדה מדרג ראשון נכות צמיתה בשיעור 10% בגין מחלת לב ונכות צמיתה בשיעור 10% בגין מצב נפשי. על החלטה זו הוגשו עררים על ידי המערער (להלן גם: "המוסד") והמבוטח, הוא המשיב שלפנינו.
ערעור זה נסוב על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 6/1/14 (להלן: "הוועדה"), אשר קבעה למשיב נכות בתחום הלבבי בשיעור 17.5% לפי סעיף 9(1)ג' I-II מותאם וכן נכות נפשית בשיעור 5% בהתאם לסעיף 34(ב) 1- 2 מותאם ובסך הכל נכות צמיתה בשיעור משוקלל של 22% (להלן: "החלטת הוועדה").
טענות הצדדים
טענות המוסד הינן, בתמצית, כדלקמן:
הוועדה טעתה בקביעת אחוזי הנכות בתחום הנפשי, שכן המשיב כלל לא פנה לטיפולים נפשיים לאחר התאונה, ולראשונה פנה לקבלת חוות דעת רפואית בתחום הנפשי רק סמוך למועד הוועדה.
תחילה התכנסה הוועדה והחליטה כי לא נותרה נכות נפשית. רק לאחר שהמשיב הופיע לוועדה הוחלט כי נכותו הנפשית בשיעור 5%, וזאת ללא מתן כל הסבר בקשר עם קביעת נכות זו וללא הפניה לכל תימוכין בהקשר זה.
טעתה הוועדה גם בקביעת שיעורי הנכות בתחום הלבבי, שכן הקביעה אינה מנומקת כלל ואין במסמכים הרפואיים עדות לליקוי בתחום הלבבי.
ואלה הן טענותיו העיקריות של המשיב:
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.
האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.