פ' נ' המוסד לביטוח לאומי

הרקע וההליך

1.התובע, יליד 1948, הגיש תביעתו באמצעות ב"כ, בה עתר להכיר במחלת הריאות ממנה סובל הוא כפ"ע, שנגרמה בעבודתו כטכנאי מטוסים בתעש"א.

2.בדיון מוקדם שהתקיים בפני כב' השופטת ע. איצקוביץ, חזר הנתבע על טענת השיהוי המהותי, סעיף 296 לחוק, משהגיש התובע תביעתו לנתבע ב – 25.6.13, בעוד שסובל הוא ממחלתו כבר מ – 2006.

3.ביום 20.4.15 הגיש התובע תצהיר ע"ר מטעמו.

ביום 13.12.15 נשמעה עדות התובע.

ביום 14.2.16 נשמעה (מטעם הנתבע) עדות מר אהוד גזית, הממונה על התובע ("גזית") ומר יעקב צור, שעבד עם התובע באותה מחלקה משנות ה–70 ועד שהתובע פרש לפנסיה מוקדמת.

4.בהתאם להסכמות הצדדים מונה ביום 5.9.16 ד"ר שבתאי ורסנו מומחה יועץ רפואי ("המומחה") והועברו אליו העובדות הבאות:

א.התובע יליד שנת 1948, עבד משנת 1970 ועד לשנת 2006 בתעשייה האווירית לישראל.

ב.בשנים 1970-1980 עבד התובע כמכונאי מטוסים.

ג.במסגרת עבודתו כטכנאי מטוסים נדרש התובע לתקן נזילות שמן ונזילות דלק וכן לוודא שמערכות הדלק במטוס כשירות. בעת ביצוע העבודה נחשף התובע לחומרים הבאים: עופרת, דלקים ובתוך כך לדלק סילוני ובנזין 115 (חצי יום עבודה), שמנים ובתוך כך שמן סקיידרול ושמן הידראולי (חצי יום עבודה), נפט (מדי יום עבודה, כ-5 דק' – חצי שעה עת ניקה לוח הטסה של מטוס סטרטו, כאשר היו 6-10 מטוסים כאלה כל יום), עשן מנועי בוכנה וגזי פליטה (מדי יום עבודה).

ד.יצוין כי לצורך תיקון נזילות/דליפות במיכל הדלק נדרש התובע להיכנס כולו לתוך מיכל הדלק האטום (שעשוי מגומי), ולבצע שם את העבודה כשהוא עושה שימוש במסכה שמחוברת לצינור אוויר, אולם זו הקשתה על ביצוע העבודה ולכן לא נעשה בה שימוש קבוע. עבודה זו נמשכה כמה שבועות ובוצעה לפחות 4-5 פעמים בשבוע.

ה.בשנים 1980-2006 עבד התובע כמתאם בין גף טכני לבין גף מבצעים בטייסת ראם.

ו.במסגרת עבודתו זו נדרש התובע לתאם בין חיל האוויר לבין המחלקות הטכניות של התעשייה האווירית. משרדו של התובע כמתאם היה ממוקם בתוך רחבת המטוסים, כ-50 מטרים בערך מהמטוסים עצמם והיה בנוי מאזבסט לא מבודד רעש.

ז.יצוין כי משרד התובע היה ממוקם כאמור באזור ההמראות והנחיתות כאשר גזי פליטת המטוסים זרמו באופן ישיר למשרדו של התובע כך שבזמן יציאת המטוסים המשרד היה אפוף עשן.