ב"ל 46897-12-12.25 דצמבר 2014

1.המשיבה נפגעה בתאונה שהוכרה כתאונת עבודה ביום 23/9/08 ונקבעה לה נכות יציבה בשיעור 10% מיום 1/6/09 לפי פריט 37 (5) (א) – הגבלת תנועה בעמוד שידרה צווארי בצורה קלה, וזאת לאחר ניכוי בשל מצב קודם (להלן: "ההחלטה הקודמת").

2.המשיבה הגישה בקשה להחמרת מצב שלה צרפה תעודה רפואית של ד"ר קליבנוב מיום 17/11/11. בתעודה זו נרשם לפי תקנה 36, כי חלה החמרה: החמרה בשל כאבים בכתף ימין (להלן: "התעודה הרפואית על החמרה"). המשיבה עמדה בפני וועדה בדרג ראשון, לפי תקנה 36, וזו העלתה את שיעור נכותה ל – 15% לפי פריט 37.5 (א' + ב'). היא הופנתה לקבלת חוות דעת ראומטולוג עקב הפיברומיאלגיה בשאלת הקשר הסיבתי. נתקבלה חוות דעתו של פרופ' נשר שסבר שיש למשיבה נכות בשיעור 10% מבלי שניכה בגין מצב קודם על אף שיש לכך התייחסות בתיעוד הרפואי משנת 1997. הוועדה לא קבעה למשיבה נכות בהתאם למה שסבר פרופ' נשר.

3.על החלטת הוועדה מדרג ראשון הוגש ערר של המשיבה בגין אי התייחסות לחוות דעת של פרופ' נשר. הוועדה מדרג שני – הוועדה לעררים, קבעה למשיבה ביום 13/11/12 נכות יציבה בשיעור 14.5% (להלן: "החלטת הוועדה הרפואית לעררים").

4.לטענת המשיבה לא רשאית היתה וועדה מדרג ראשון ואף לא הוועדה מדרג שני לחרוג ממסגרת הדיון של החמרה, על פי התעודה הרפואית על החמרה, של ד"ר קליבנוב הנ"ל. כיוון שכך, לא היו יכולות הוועדות מדרג ראשון ואף לא בדרג שני, לדון אודות הליקויים בצוואר ואף לא אודות הפיברומיאלגיה. הן היו יכולות לדון אך אודות הליקוי בכתף ימין שנזכר בתעודה הרפואית על החמרה. יתר על כן, הוועדה בדרג שני לא רשאית היתה להתעלם מהניכוי בגין מצב קודם כפי שזה נקבע בוועדה הרפואית מיום 25/6/09. כמו כן, טעתה הוועדה לעררים באי התייחסותה לחוות דעתו של פרופ' נשר.

5.בעת הדיון בפניי הוצעו מס' פתרונות, אך למרבה הצער הצדדים לא הגיעו להסכמה אודותם. ב"כ המשיבה ביקש להביא ראיות: תצהיר של המשיבה וכן לחקור את ד"ר קליבנוב. בהודעה של ב"כ המערער הוא מתנגד להבאת ראיות שאינן נצרכות בהליך זה לטעמו. בהודעתו זו הוא מפרט הוא את מהלך הדברים ומדגיש את העדר הצורך בהבאת עדויות כאן, הואיל והביקורת של בית הדין הינה בשאלות משפטיות בלבד ולא בשאלות רפואיות עובדתיות.

ב"כ המשיבה מסר בהודעה מיום 2/3/14 כי הוא מבקש להביא תצהיר בדבר התלונות שמסרה המשיבה בפני ד"ר קליבנוב וכן ביקש לחקור את ד"ר קליבנוב, וזאת לנוכח העובדה שלטענתו המשיבה טענה בפני ד"ר קליבנוב גם אודות ליקויים נוספים ולא רק אודות כתף ימין. ב"כ המשיב טען כי אין מקום להביא ראיות במקרה זה הואיל ואין לשמוע ראיות. נציין כי בשלב מאוחר יותר (בהודעה מיום 24/4/14) טען לפתע ב"כ המשיבה, כי הוא מבקש להגיש תצהיר גם לעניין נסיבות בדיקתה של המשיבה, על ידי הוועדה הרפואית לעררים.

6.נציין כי בתגובת המערער ולאור המלצת בית הדין נאמר, בסעיף 8-9 לתגובה מיום 15/3/14, כי הוא מסכים שהעניין יוחזר לוועדה הרפואית לעררים וזאת תהא רשאית להתייחס אף לפיברומיאלגיה ובפרט לחוות הדעת של פרופ' נשר וכן לתיעוד הרפואי המתייחס למצב קודם. היא תקבע את שיעור הנכות בגין הפיברומיאלגיה והאם יש קשר סיבתי לתאונה (כהחמרה) ואת שיעורו. אף באשר לצוואר, היה מוכן ב"כ המערער כי העניין יבחן על ידי הוועדה הרפואית לעררים, ובלבד שזו תהא חייבת להביא בחשבון את שיעור הניכוי בגין מצב קודם שנקבע על ידי הוועדה מיום 25/6/09.

הכרעה

7.הביקורת השיפוטית על החלטות הוועדה הרפואית לעררים מוגבלות בשאלה משפטית בלבד. פועל יוצא של האמור הינו שאין מקום וצורך לשמוע ראיות ואין מקום לדון בשאלות רפואיות. במקרה זה, צריכות היו הוועדות הרפואיות לדון בעניין ההחמרה כפי שזו באה לידי ביטוי בתעודה הרפואית על החמרה של ד"ר קליבנוב. כמו כן, צריכות היו הוועדות, ובפרט הוועדה הרפואית לעררים, להביא בחשבון אף את המצב הקודם שכבר נקבע על ידי וועדה ביום 25/6/09. אין טעם במקרה זה להביא ראיות אודות הנסיבות של מתן התעודה הרפואית על החמרה על ידי ד"ר קליבנוב. המשיבה הביאה את התעודה הרפואית וביקשה בחינת עניינה מחדש בהתאם לתקנה 36. מסגרת הבחינה היתה צריכה להיות תחומה לעניין זה בלבד. לפיכך, אין מקום לשמוע ראיות כפי שמבקש ב"כ המשיבה. אין גם לשמוע ראיות אודות בדיקתה של המערערת על ידי הוועדה הרפואית לעררים. עניין זה לא נטען בהודעה ובבקשה מטעם המשיבה מיום 2/3/14. טענה זו עלתה לפתע רק בהודעה מיום 24/4/14. יתר על כן, גם היום לא ברור מה טוען ב"כ המשיבה כנגד הבדיקה של הוועדה הרפואית לעררים. כיוון שכך, בוודאי אין מקום להשמיע עדויות ודין טענה זו להידחות.

8.נציין כי לדידי ההצעות של ב"כ המערער להחזרת העניין לוועדה כאמור בסעיף 8-9 הנ"ל לתגובתו מיום 15/3/14, הינן הצעות ראויות לכאורה ונכון שהצדדים ישקלו לפעול על יסודן לאלתר. ככל שהצדדים יגיעו להסכמה על זו הדרך וימסרו הודעה על כך עד ליום 1/1/15, יינתן להודעתם תוקף של פסק דין.