ב"ל 46624-10-14 ש' נ' המוסד לביטוח לאומי

ערעור זה עניינו החלטת הוועדה לעררים לעניין שירותים מיוחדים מיום 21.9.14 אשר דחתה את ערר המערערת וקבעה כי המערערת אינה תלויה בזולת בעזרה רבה ברוב פעולות היום יום ברוב שעות היממה (להלן: "הוועדה").

רקע עובדתי

1.הוועדה מושא הערעור דנן התכנסה מכח פסק דין בתיק ב"ל 24203-05-14 מיום 4.8.14 (להלן: "פסק הדין") אשר נתן תוקף להסכמת הצדדים שלפיה:

"עניינה של המערערת יוחזר לוועדה לעררים (שירותים מיוחדים) על מנת שתשוב ותבחן את עניין הצורך בהשגחה לאור התיעוד מיום 21/11/13 שנערך על ידי דר' אברמוביץ מארק ועל פיו המערערת מספרת על מחשבות אובדניות וכן, למכתבו של דר' אברמוביץ מארק מיום 26/3/14 לפיו המערערת מטופלת בנוגדי דיכאון אשר לא מאזנים את מצבה וכי המטופלת מרגישה על הקצה וכי היא מצויה במצב רגשי נפיץ עם סכנה להידרדרות.

המערערת תוזמן לטעון טענותיה בפני הוועדה.

החלטת הוועדה תהיה מפורטת ומנומקת".

2.לטענת המערערת, הוועדה אשר בהרכבה ישב רופא מומחה בתחום הנוירולוגיה לא ישבה בהרכב מתאים היות והיא סובלת מבעיה נפשית, חרדה ודיכאון ונקבעו לה 30% נכות בגין הדיכאון ממנו היא סובלת.

המערערת מוסיפה וטוענת כי היא מבקשת להיבדק על ידי ועדה רפואית בירושלים, היות והוועדות בבאר שבע הינן טראומטיות עבורה.

3.לטענת המשיב, הוועדה התכנסה בהתאם להוראות פסק הדין מיום 4.8.14, הקשיבה באריכות לטענות המערערת, בדקה אותה לעניין ביצוע פעולות היום יום וציינה את ממצאיה בפרוטוקול. בהתייחס לעניין ההשגחה, הוועדה התייחסה למכתביו של ד"ר אברמוביץ וקבעה כי בעת הבדיקה המערערת לא ציינה דבר על מחשבות אובדניות ולכן אין צורך בהשגחה.

בנסיבות אלה, טוען המשיב כי משהוועדה מילאה אחר הוראות פסק הדין, פירטה ונימקה את החלטתה, לא עולה טעות משפטית בעבודתה ועל כן, דין הערעור להידחות.