ח.כ. נ' המוסד לבטוח לאומי

1.התובעת הגישה שתי תביעות כנגד הנתבע וזאת בעקבות שתי החלטות שניתנו בעניינה בקשר לתביעה לקבלת גמלת סיעוד.

במסגרת הליך מס' 46528-01-17 (להלן: "ההליך הראשון"), טענה התובעת כי החלטת הנתבע מיום 15.6.16, שלא לערוך לה בדיקת הערכת תלות חדשה בעקבות מסמכים שונים שהגישה, דינה להתבטל.

במסגרת הליך מס' 48707-01-17 (להלן: "ההליך השני"), טענה התובעת כי בהערכת התלות שנערכה לה ביום 16.9.16, נפלו בה מס' פגמים המצדיקים את התערבות בית הדין.

2.הנתבע הגיש כתבי הגנה בשני ההליכים בהם טען, בין היתר, כי יש לדחות את טענות התובעת ושיש להותיר את החלטות פקיד התביעות על כנן.

3.ביום 15.3.17, התקיים דיון, שבעקבותיו הודיע הנתבע כי לפנים משורת הוא יזמן את התובעת לבדיקת הערכת תלות חדשה.

עוד הוסיף הנתבע וציין, כי ככל שיתברר כי קיימת ירידה בתפקוד אשר מזכה את התובעת בגמלה, הנתבע יערוך התייעצות פנימית שלפיה יוחלט לגבי התקופה הרטרואקטיבית.

עוד ציין הנתבע, כי העובדה שהסעד המבוקש בתביעה הוא זימון התובעת להערכת תלות, התייתר הדיון בתביעה ולכן יש למחוק אותה ללא צו להוצאות.

4.בעקבות הודעת הנתבע, הגישה התובעת הודעה בה הביעה את הסכמתה לאמור בהודעת הנתבע, כאשר בית הדין נתבקש לתת להודעה זו תוקף של פסק דין ובכך לייתר את הדיון בהליך הראשון.

באשר להליך השני, התובעת ביקשה שיינתן פסק דין לגופו של עניין על סמך הטיעונים שהועלו בכתבי הטענות וזאת משלדידה נפלו טעויות בהערכת התלות שנערכה לתובעת.

דיון והכרעה

5.מעיון בכתב התביעה במסגרת ההליך השני, עולה כי התובעת העלתה מספר טענות באשר לקביעות שבהערכת התלות מיום 16.9.15.

כנגד הערכת תלות זו, הוגש ערר.

ועדת ערר לעניין מצב תפקודי התכנסה בעניינה של התובעת ביום 24.1.16, בחנה את טענות התובעת בהיעדרה, משהתובעת לא הופיעה בפני הוועדה, וקבעה כי הערכת התלות תואמת את המידע שהציגה והדגימה התובעת בביקור הבית.