ב"ל 46136-04-12 יפה נ' המוסד לביטוח לאומי

1.התובע מבקש כי ירידה בשמיעה וטנטון יוכרו כ"פגיעה בעבודה", לפי סעיפים 79 ו – 84א לחוק הביטוח הלאומי נוסח משולב, תשנ"ה – 1995 (להלן – החוק).

2.על פי הנקבע בישיבת הקד"מ, אין חולק שהתובע, יליד 1963, הועסק משך 4 שנים במפעל בריל תעשיות נעליים בע"מ, כמתפעל מכונה למתיחת סוליות נעליים.

באותה ישיבה נקבעו הפלוגאות הבאות:

• האם התובע נחשף לרעש מזיק במקום עבודתו?

• האם התקיימו בתובע תנאי סעיף 84א (א) ו – (ב) לחוק, הן לעניין שמיעה והן לעניין טנטון?

   

  3.בסעיף 84א' לחוק נקבעו ההוראות הבאות, הכוללות את תנאי הסף להכרה בירידה בשמיעה או בטנטון כ"פגיעה בעבודה":

   

  "(א)אין רואים בליקוי שמיעה שעקב חשיפה לרעש, תוצאה של פגיעה בעבודה אלא אם כן התקיימו כל אלה:

  (1)המבוטח נחשף בעבודתו לרעש התקפי ומתמשך, העולה על המותר לפי סעיף 173 בפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש"ל-1970 (להלן – רעש מזיק);

  (2)כושר השמיעה פחת, בשיעור של 20 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים;

  (3)הוגשה למוסד תביעה להכרה בליקוי השמיעה כפגיעה בעבודה, בתוך 12 חודשים מהיום המוקדם מבין אלה:

  (א)היום שבו תועד הליקוי לראשונה ברשומה רפואית כמשמעה בסעיף 17 בחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996 (בסעיף זה – רשומה רפואית);

  (ב)היום שבו, לדעת הוועדה הרפואית או הוועדה הרפואית לעררים כמשמעותן בפרק זה, לפי הענין, החלה הירידה בשמיעה.