ש' נ' המוסד לביטוח לאומי

1.התובע עובד במשך שנים רבות בחברה לתיקון ציוד מכני כבד שבבעלותו. הנתבע הגיש תביעה להכרה במחלת ריאות שבה לקה לטענתו כפגיעה בעבודה, וזאת לפי תורת המיקרוטראומה. משנדחתה תביעתו זו, הגיש את התביעה שבפנינו.

מהלך ההתדיינות

2.כתב התביעה הוגש ביום 23.7.14. צורפה לו חוות דעת רפואית תומכת שניתנה ביום 4.2.14 על ידי מומחה למחלת ריאה, ד"ר יצחק שפירר. הנתבע הגיש כתב הגנה שבו טען כי דחה את התביעה שבדין. הנתבע טען שהתובע לא הוכיח קיומה של תשתית עובדתית למיקרוטארומה. עוד טען, בהתבסס על חוות דעת נגדית שניתנה ביום 75.14 על ידי ד"ר נעם גולדשטיין, אף הוא מומחה למחלות ריאה, שתפקודי הריאה של התובע הם תקינים, ומכאן שאין יסוד לחוות דעתו של ד"ר שפירר.

3.ביום 15.3.15 התקיים דיון מוקדם ראשון בתיק. במהלך הדיון הסכימו באי כוח הצדדים כי התובע יגיש תצהיר מפורט ככל הניתן לגבי סוג החומרים שהתובע נחשף אליהם לטענתו, ולגבי תדירות החשיפה, ובהמשך לכך ישקול הנתבע את עמדתו בשנית. לאחר הגשת תצהיר התובע, התבקש הנתבע להודיע עמדתו המעודכנת. משחלף המועד שנקבע להגשתה של זו, נקבע התיק לדיון הוכחות.

בתום דיון ההוכחות שהתקיים ביום 29.3.16, ושבמהלכו נחקר התובע על התצהיר שהגיש, מסרו שני הצדדים (עמ' 8 ש' 14 לפרוטוקול) כי:

"בשלב הזה אנו סבורים ומעריכים שניתן יהיה לגבש עובדות מוסכמות, אנו נבקש שהות של 14 ימים על מנת להגיש עובדות מוסכמות לצורך מינוי מומחה".

חלפו עברו למעלה מחודשיים ימים, וביום 6.6.16 הודיע הנתבע, על דעת התובע, כי:

"בהמשך לדיון מיום 29.3.16, ולאור העובדה שעד עתה טרם הצדדים טרם הצליחו לגבש עובדות מוסכמות (חרף שיחות שנערכו בנושא) בית הדין הנכבד מתבקש בזאת להאריך את המועד להגשת עובדות מוסכמות בתיק שבנדון ב- 45 יום".

משחלפו עוד חודשים רבים, וחרף ארכות שניתנו לצדדים הם לא הגישו עובדות מוסכמות, ניתן על ידינו צו להגשת סיכומים. סיכומי התובע הוגש ביום 28.9.16 ובהמשך להם הוגשו סיכומי הנתבע ביום 15.11.16. עתה, משנאספו אלה לתיק בית הדין, הגיעה העת לדון ולהכריע במחלוקת העובדתית בין הצדדים לעניין קיומה של תשתית עובדתית למינוי מומחה על פי תורת המיקרוטראומה.