מועלם נ' המוסד לביטוח לאומי

1.התובע פוטר בחודש 12/13 לאחר שעבד שנים רבות (ע' 1 ש' 12-18). ואולם את תביעתו לדמי אבטלה הגיש התובע רק בחודש 10/2014, היינו כ-10 חודשים לאחר שסיים את עבודתו. תביעתו התובע נדחתה ביום 23.12.14 (מכתב דחיה צורף לכתב התביעה) משום שלא צבר תקופת אכשרה כפי שנקבע בחוק.

2.התובע ביקש כי לפנים משורת הדין, ועל אף חלוף הזמן בין פיטוריו לבין הגשת התביעה, ישולמו לו דמי אבטלה. זאת, גם אם מדובר בסכום נמוך מהסכום שלו היה זכאי אילו הגיש את התביעה בסמוך למועד הפיטורים.

3.מאחר שלא היתה מחלוקת עובדתית ביבן הצדדים, הועבר התיק למותב לאחר הדיון המוקדם למתן פסק דין.

4.סעיף 161 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 קובע כי:

"(א) לעניין סימן זה, תקופת האכשרה לגבי תקופת אבטלה פלונית היא 12 חודשים קלנדריים שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה, בעד אחד או יותר מהימים בחודש, בתוך 18 החודשים בתכוף לתאריך הקובע".

על פי האמור בסעיף הנ"ל על המבוטח לצבור 12 חודשי עבודה מתוך 18 החודשים שקדמו להגשת התביעה לדמי אבטלה. כאמור לעיל, התובע הגיש את תביעתו בחלוף 10 חודשים מיום שסיים את עבודתו. משכך, לא צבר 12 חודשי עבודה בתוך 18 החודשים שקדמו להגשת התביעה. נוכח האמור, ועל אף שערים אנו לקשייו של התובע, לא נותר לנו אלא לדחות את התביעה.

לפני סיום נציין כי התובע יכול להגיש תביעה להבטחת הכנסה, ותיבדק זכאותו לגמלה בהתאם לתנאים הקבועים בחוק.

אין צו להוצאות.

ערעור על פסק-דין זה, ניתן להגיש תוך 30 יום מיום שיומצא לצדדים, לבית-הדין הארצי לעבודה.