ב"ל 44755-05-14.23 ינואר 2015

1.לפניי ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים (נכות כללית) מיום 5.3.14, שהעמידה את נכותו של המערער הינה על 43%, כדלקמן: בגין פיברומיאלגיה נכות 20% בהתאם לסעיף 35(1)ג; בגין LBP 10% נכות בהתאם לסעיף 37(7)(א) ובגין תגובה דכאונית 20% בהתאם לסעיף 34(ב)(3). הועדה התכנסה מכוח פסק דין שניתן ביום 1.1.14 בתיק ב"ל 24862-12-13 שהורה על העברת "עניינו של המערער לועדה חדשה".

אקדים ואציין שבמהלך הדיון שהתקיים בפני חברתי כב' הרשמת כרמית פלד ביום 13.1.15, הסכימו הצדדים שעניינו של המערער יושב לועדה על מנת שתבחן שוב את תלונותיו בדבר בעיות במישור האורתופדי (CTS ופריצת דיסק L4, L5), בעיות במישור האורולוגי (דליפת שתן כרונית) ובעיות במישור הגסטרו אנטרולוגי (בקע סרעפתי וריפלוקס). במישור האורולוגי הועדה תיוועץ במומחה בתחום האורולוגי. המחלוקות שנותרו הינן בענין הנכות שהותאמה בגין הפיברומיאלגיה ובסוגיית החלפת הרכב הועדה.

טענות הצדדים

2.לטענת המערער, הועדה התעלמה לחלוטין מחוות דעתו המבוססת של פרופ' בוסקילה מיום 16/8/12 (להלן: "חוות דעת פרופ' בוסקילה"), שניתנה על בסיס רשומות רפואיות, קביעות האיגוד הראומטולוגי האמריקאי ומחקרים מהעת האחרונה. אבחון הפיברומיאלגיה נעשה על ידי בדיקת נקודות ההדק וזו הפרקטיקה הנוהגת. לשיטתו, שגתה הועדה עת דחתה את הפרקטיקה הנוהגת וקבעה כי "הערכת הנכות לתסמונת זו היא בעיקר לפי התרשמות הבודק". הועדה התעלמה מכך שלמערער אובחנו 18 מתוך 18 נקודות ההדק, בבדיקה קלינית שנערכה על ידה. הבדיקה הקלינית שנערכה למערער ע"י הועדה מבססת את חוות דעתו של פרופ' בוסקילה, לפיה המערער סובל מפיברומיאלגיה ברמה הגבוהה ביותר, המקנה 50% נכות.

המערערת הוסיף שהועדה שגתה עת קבעה כי חוות הדעת של פרופ' בוסקילה אינה מבוססת, בעוד שהדבר כבר נבחן ע"י פסק דין בתיק ב"ל 43816-12-12 ונקבע כי חוות הדעת האמורה הינה מפורטת ומנומקת, וכן בכך שהתעלמה מכך שהמערער עושה שימוש בקנאביס רפואי בשל הפיברומיאליה, בעוד שבפסק הדין בתיק ב"ל 43816-12-12 היא הונחתה במפורש להתייחס לענין זה.

לאור העובדה שמדובר בערעור שלישי ביחס לתסמונת הפיברומיאלגיה, יש מקום להורות על השבת עניינו של המערער לוועדה בהרכב חדש.

3.לטענת המשיב, בעניין הפיברומיאלגיה החלטת הוועדה מפורטת ומנומקת. הוועדה נימקה והבהירה מדוע אינה מקבלת את חוות הדעת של ד"ר בוסקילה ומדוע בדיקת "נקודות ההדק" אינה מסייעת במקרה של המערער. לטענתו הוועדה לא נדרשה להתייחס לטיפול תרופתי הואיל ועצם הטיפול התרופתי אינו מקנה נכות. מכל מקום, לשיטתו לא נפל כל פגם משפטי בהחלטת הועדה, וטיעוני המערער יוצאים כולם כנגד שיקול דעתה הרפואי, שכידוע מידת ככלל אין מקום להתערבות בו.