ב"ל 44490-07-14 המוסד לביטוח לאומי נ' משה סיני

לפני ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 29.5.14 (להלן- "הוועדה"), אשר קבעה למערער נכות צמיתה בשיעור 20% בצוואר, בניכוי 5% מצב קודם, וכן נכות צמיתה בשיעור של 15% בשורש כף ידו הימנית, ללא ניכוי מצב קודם, וזאת החל מיום 1.5.15.

העובדות

המערער, יליד 1946, נפגע בתאונת עבודה ביום 4.9.11 .

3. ביום 13.4.14 התכנסה ועדה מדרג ראשון, לדון בנכותו הצמיתה של המשיב. הועדה קבעה למשיב: מיום 1.5.15 ואילך 10% נכות צמיתה בצוואר, ו-15% נכות צמיתה בשורש כף ידו הימנית, סך הכל נכות משוקללת בשיעור של 19.25%. 

4. ביום 27.4.14 הגיש המערער ערר על החלטת הוועדה הרפואית בו טען כדלקמן:

"לדעת המוסד הוועדה לא דנה במצב הקודם הרלבנטי בשורש כף יד ימין כפי שרשמה ועדת הערר בישיבתה ב- 4.3.14 (לציין שבחוות דעת הפרטית שהמציא התובע ניתנו 10% על כף ידו).

הוועדה לעררים מתבקשת לדון מחדש ולקבוע נכות בהתאם לממצאיה".

ביום 29.5.15 התכנסה ועדה לעררים לדון בערר שהוגש וקבעה כדלקמן:

"הוועדה עיינה בתיקו הרפואי של המערער. ישנה פניה אחת לטיפול רפואי בגלל כאבים בשורש כף יד ימין עם הגבלה בתנועות אצבעות בתאריך 28.7.11.

אין בביקור זה כל תיאור של ממצאים רפואיים המקנים נכות קבועה ולכן אין מקום לנכות מצב קודם.

הוועדה דוחה את ערר המוסד".