אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ב"ל 44372-09-11 אורמת מערכות בע"מ נ' המוסד לביטוח לאומי

ב"ל 44372-09-11 אורמת מערכות בע"מ נ' המוסד לביטוח לאומי

תאריך פרסום : 17/08/2015 | גרסת הדפסה
ב"ל
בית דין אזורי לעבודה ירושלים
44372-09-11
30/07/2014
בפני השופטת:
רחל בר"ג-הירשברג

- נגד -
תובעת:
אורמת מערכות בע"מ
עו"ד אליעזר צוקרמן
נתבע:
המוסד לביטוח לאומי
עו"ד עדי סמואל
פסק דין
 

פתח דבר

1. ענייננו של הליך זה בשאלת זכאותה של התובעת להחזר דמי ביטוח לאומי ששילמה עת מימשו עובדיה מניות שמקורן בהקצאת מניות על פי מסלול ההקצאה שנקבע בסעיף 102 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 (להלן: הפקודה), כנוסחו עובר לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 132), התשס"ב-2002 (להלן: תיקון 132). אגב כך, מתעוררות בהליך שאלות יסוד בביטוח הסוציאלי ואף שבה ומתעוררת שאלת תחולתה בזמן של הלכה שיפוטית.

2. נטעים מיד כי הצדדים ויתרו על הליך הבאת ראיות. לאחר ישיבתו המקדמית של בית הדין הודיע הנתבע (להלן: המוסד), כי לאחר שנועץ בכל הגורמים הרלבנטיים אין בדעתו לבקש לצרף צדדי ג' להליך, וכי סובר הוא שההליך בשל לסיכום טענות הצדדים בכתב. התובעת (להלן: החברה) הצטרפה לעמדת המוסד ביחס לניהול ההליך על דרך של סיכומים בכתב. או אז הוגשה רשימת מוסכמות ופלוגתאות משותפת, לה ניתן תוקף של החלטה, ונקצבו המועדים להגשת סיכומי הצדדים. לאחר זאת הועבר התיק לטיפולינו.

משהוגשו הסיכומים סברנו כי ההליך אינו בשל למתן פסק דין, וכי על החברה להשלים את טיעוניה המשפטיים, ואילו על המוסד והחברה להשלים את המסד העובדתי. על פרטי הדברים נעמוד בהמשך. הצדדים עשו כמיטב יכולתם ומשהודיענו כי השלימו מלאכתם, נסללה הדרך למתן פסק הדין.

 

העובדות המוסכמות

3. במהלך השנים 2002-2001 הנפיקה החברה לעובדיה מניות על פי מסלול ההקצאה שנקבע בסעיף 102 לפקודת מס הכנסה, כנוסחו עובר לתיקון 132.

4. עובדי החברה מימשו את האופציות במהלך השנים 2006-2003. מסכומי המימוש ניכתה החברה מס הכנסה במקור ושילמה דמי ביטוח לאומי (להלן: דמי ביטוח).

5. על פי החברה הסכום ששולם כדמי ביטוח מהלך השנים 2006-2003 הוא 988,346 ₪. בהחלטתנו מיום 10.1.2013 נדרשו הצדדים, כמבואר בפתח הדברים, להשלים את המסד העובדתי ולהודיע מכמה עובדים ניכתה התובעת דמי ביטוח בעת הקצאת האופציות וכמה מאותם עובדים נמצאו זכאים לגמלה בשנים הרלבנטיות (2006-2003). המוסד נדרש להודיע האם הסכום בו נוקבת החברה כסכום ששילמה עבור דמי ביטוח מקובל על דעתו.

6. אשר לסכום דמי הביטוח הודיע המוסד כי אין בידו "מידעים אודות תקבולי האופציות של העובדים ועל ניכוי דמי ביטוח...מאותם תקבולים" (הודעה מיום 27.5.2013).

7. ביחס ליתר העניינים הגיש המוסד את מכתבו של מר אוריאל כזום, מנהל תחום בכיר מינהל וגמלאות, מיום 10.4.2013 ממנו עולה כי בשנים 2006-2003 הגישו 134 מעובדי חברת אורמת תביעות לגמלאות. יודגש כי בהודעת מר כזום המוסד אינו טוען במפורש להתאמה בין המבוטחים מקבלי הגמלאות האמורים לבין מי שמימשו את האופציות שהקצתה להן החברה באותן שנים.

8. בטרם נשלים את המסד העובדתי ונפנה לסקירת טענות הצדדים נבהיר כי בפסיקת בית המשפט העליון (ע"א (עליון) 6159/05 פקיד שומה תל-אביב 3 נ' יחזקאל לפיד פ"ד סג 235 (2008) (להלן: עניין לפיד וכץ)) נקבע כי סעיף 102 לפקודה יצר הסדר מיוחד להקצאת אופציות ומניות לעובדים תוך הפקדתן בידי נאמן למשך תקופה שלא תפחת מ – 24 חודשים. תכליתו העיקרית של סעיף 102 הייתה הידוק הקשר בין העובדים לחברה המעסיקה, באמצעות עידודם של העובדים לקחת חלק בהון החברה לאורך זמן. תכלית זו קודמה באמצעות דחיית מועד החיוב במס, ובאמצעות המנגנון של חובת הפקדת האופציות בידי נאמן. כן נקבע בעניין לפיד וכץ, כי עובר לתיקון 132 מכירת מניות שמקורן באופציות אשר הוקצו בהתאם למסלול שהיה קבוע בסעיף 102 לפקודה מהווה הכנסה הונית (שם, בעמ' 259). כידוע, הכנסה הונית אינה מחייבת תשלום דמי ביטוח לאומי שכן על פי סעיף 344(א) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן: חוק הביטוח הלאומי) הכלל הוא שלגבי "עובד" דמי ביטוח משלומים על הכנסה מהמקורות שבסעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה בלבד, כלומר מהכנסה פירותית.

9. בחודש 11/2009 פנתה החברה למוסד בבקשה "להחזר תשלומי ביטוח לאומי בגין הכנסה הונית". ביום 19.6.2011 נדחתה הבקשה במסגרת מכתבה של עו"ד כרמית נאור מהלשכה המשפטית במוסד, מן הטעם העיקרי שלגישת המוסד את עניין לפיד וכץ אין להחיל רטרואקטיבית. מכאן התביעה שבפנינו.

טענות הצדדים

10. לטענת החברה דמי הביטוח אשר שילמה מכספי מימוש האופציות שולמו בטעות לאחר שסברה כי הקצאת המניות לפי סעיף 102 לפקודה נחשבת ל"הכנסה מעבודה" כהגדרתה בסעיף 2(2) לפקודה, הגם שלמעשה פעולה זו נחשבת לרווח הון ולפיכך אינה מחויבת בתשלום דמי ביטוח לאומי. מנגד, טוען המוסד כי הנורמה המשפטית שחלה בעת ששולמו דמי הביטוח על ידי החברה הייתה שהקצאת אופציות למניות על פי סעיף 102 לפקודה, הנה הכנסה מעבודה, ולכן דמי הביטוח שהחברה שילמה מכספי מימוש האופציות נגבו כדין. לטענת המוסד, רק ביום 31.12.2008 שינה בית המשפט העליון את הנורמה המשפטית בכך שקבע, בעניין לפיד וכץ, שהכנסה שמקורה בהקצאת אופציות למניות הנה רווח הון. אלא שאת הלכת לפיד וכץ אין להחיל באופן רטרואקטיבי. את טעמיו לגישתו זו מבסס המוסד על אלה: (1) פסיקת בית המשפט העליון ובה גם הלכת דנ"א 3993/07 פקיד שומה ירושלים 3 נ' איקאפוד בע"מ (14.7.2011) (להלן: עניין איקאפוד), שבהיקש לה יש לקבוע כי קם במקרה זה למוסד אינטרס הסתמכות ראוי להגנה הנעוץ בפן הביטוחי הייחודי לו והמצדיק את יישום הלכת לפיד וכץ באופן פרוספקטיבי בלבד. בהקשר זה ציין המוסד שלהשבת דמי הביטוח שנגבו בעבר השפעה החורגת מזו הנוגעת לקופתו. לדידו, השבת דמי הביטוח עלולה להשפיע לרעה על עובדי החברה שקיבלו גמלאות מחליפות שכר על בסיס דמי הביטוח ששולמו דאז וידרשו להחזיר את כספי הגמלאות ששולמו ביתר. המוסד מניח כי האינטרס של העובדים הוא שיבוטחו גם על ההכנסה שמקורה במימוש האופציות. המוסד אף חושש מ"הצפת תביעות" כלשונו, ומפגיעה "בעקרון הסופיות של ההחלטה המנהלית". המוסד מציין כי החברה לא הראתה שינוי בשומות מס ההכנסה שלה בעקבות הלכת לפיד וכץ, עובדה שיש בה, לשיטתו, כדי ללמד שאף לגישת רשות המיסים אין מקום להחיל את ההלכה האמורה באופן רטרואקטיבי; (2) פסיקת בית הדין הארצי שקובעת כי שינוי הלכה בדיני בטחון סוציאלי הנו פרוספקטיבי; (3) פסיקת בית הדין הארצי בעניין עב"ל (ארצי) 748/07 סגנון הכרך – המוסד לביטוח לאומי (28.1.2009) (להלן: עניין סגנון הכרך) לפיה שינוי בדיעבד של שיעור הכנסת עבודה שדווח למוסד על ידי רשות המיסים, אינו משליך על חובות וזכויות מכוח חוק הביטוח הלאומי.

11. אלא שהחברה חולקת על טענת המוסד בעניין הנורמה המשפטית שחלה בעת שנוכו דמי הביטוח. לשיטת החברה, רשות המסים היא היחידה שסברה כי הקצאת אופציות למניות מהווה הכנסה מעבודה, בעוד שציבור הנישומים ובכללם מלומדים רבים העוסקים בתחום המיסוי סברו שמדובר ברווח הון. בהעדר פסיקה ישירה בעניין, עד לשנת 2004, רווחה תופעה של הסכמי פשרה בין נישומים לפקידי שומה בכל הנוגע לאופציות לעובדים שהונפקו במסלול סעיף 102 לפקודה. לשון אחרת, טענת החברה היא כי הנורמה המשפטית שחלה בטרם ניתן פסק הדין בעניין לפיד וכץ, סיווגה את הקצאת האופציות למניות כרווח הון, וככזו פטורה מתשלום דמי ביטוח, ולכן כלל לא מתעורר בענייננו צורך בהחלה רטרואקטיבית של ההלכה שנקבעה בעניין לפיד וכץ. כראיה לשיטתה הפנתה החברה לפסק הדין שניתן בבית דין זה בב"ל (י-ם) 10133/06 בנק המזרחי – ביטוח לאומי סניף ירושלים (11.5.2008) (להלן: עניין בנק המזרחי), מפי סגן הנשיאה השופט אייל אברהמי, ובו סווגה הכנסת העובדים ממימוש מניות כרווח הון הפטור מתשלום דמי ביטוח. זאת בטרם ניתנה פסיקת בית המשפט העליון בעניין לפיד וכץ. מזכירה החברה כי המוסד לביטוח לאומי ביכר למשוך את הערעור שהגיש על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה שכן ביני לביני ניתן פסק הדין בעניין לפיד וכץ.

12. החברה נדרשה על ידינו להשלים טיעוניה בכל הנוגע לפסיקת בית הדין הארצי בעניין סגנון הכרך ולפיה, ובין היתר, "יש להעדיף את העקרון לפיו השכר המבוטח לעניין תשלום הגמלאות – הוא השכר הקובע, גם לעניין תשלום דמי הביטוח" (פסקה 5 לפסק הדין). כלומר, העדפת השיקול הביטוחי לגבי גמלאות נגזרות שכר, על פני הסדרים הנעשים עם מס הכנסה לגבי הקטנת שיעורו של השכר המדווח באופן רטרואקטיבי. בתגובה הודיעה החברה כי לשיטתה עניינה שונה מזה שנפסק בעניין סגנון הכרך. לדידה, אצלה אין המדובר "בדמי ביטוח" אלא בכספים ששולמו בטעות למוסד לביטוח לאומי. כן הדגישה כי רווח הון שלא כהכנסת עבודה אינו מביא לתשלום דמי ביטוח לאומי ואינו יוצר זכויות בטוחיות. עם זאת הכירה באפשרות שהחלק העודף בגמלה ששולם לעובד על ידי המוסד לביטוח לאומי, בשל ראיית רווח ההון שנוכה כשכר עבודה – שולם בטעות ויש להשיבו. אשר על כן, נתנה הסכמתה לכך שאותם חלקי גמלה עודפים ינוכו ויופחתו על ידי המוסד מההחזר שישולם לה אם תתקבל תביעתה.

דיון והכרעה

גדר המחלוקת

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ