ב"ל 44335-08-14 חוג'יראת נ' המוסד לביטוח לאומי

1.התובע נפגע בתאריך 19.10.05 בתאונת דרכים, אשר הוכרה אף כתאונת עבודה.

לתובע נקבעה נכות רפואית בשיעור 52%, וכן הופעלה תקנה 15 במלואה, כך שבסופו הנתבע של דבר נקבעו לתובע 78% נכות.

2.הנתבע החליט לדון מחדש בענין המשך הפעלת תקנה 15, וזאת בהתאם להוראות תקנה 17 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956 (להלן - "התקנות") .

3.בתאריך 19.8.13 דנה וועדת הרשות בשאלת המשך הפעלת תקנה 15 והחליטה, שאין מקום להמשיך ולהפעיל את תקנה 15 בעניינו של התובע, כך שאחוזי נכותו הועמדו על 52%.

בתאריך 22.8.13 נשלחה לתובע הודעה על ההחלטה להפחית את שיעור אחוזי הנכות ולבטל את הפעלת תקנה 15, תוך מתן הודעה לתובע, כי באפשרותו להשיג על החלטת הרשות תוך 45 יום.

התובע הגיש השגה על החלטה זו, וועדת הרשות התכנסה, פעם נוספת, בתאריך 26.5.14 והחליטה, שאין מקום לשנות את ההחלטה שעניינה ביטול הפעלת תקנה 15.

וועדת הרשות אשר התכנסה לדון בהשגות, ציינה, כי עמד לפניה מכתב בא כח התובע מתאריך 5.12.13 אשר בו פורטה הכנסת התובע וכן נטען כי התובע סגר את העסק שעל שמו.

וועדת הרשות ציינה כי התובע, לדבריו הפך להיות שכיר רק אחרי כינוס וועדת הרשות ובאותה עת, לא הוכחה ירידה בהכנסות, ולכן לא היה מקום להפעלת תקנה 15, שכן עד חודש 10/13, היתה עליה בהכנסות כעצמאי.

הועדה אישרה את החלטות וועדת הרשות מ-18.7.13, החלטות שהתבססו על שומה עצמית בהתייחס לשנת 2011.

4.התובע העלה טענה מקדמית במסגרת תביעתו לפיה, הדיון לפני וועדת הרשות לא התקיים תוך 60 חודשים מיום קביעת הוועדה הקודמת.

התובע אף טען, כי בחודש 8/13 הועבר העסק של התובע לאחר, כך שלמעשה המדובר, כיום, בחברה בע"מ שבה אחיו של התובע הוא בעל המניות; התובע עובד בחברה כשכיר והכנסתו הינה 4,500 ₪ ברוטו.

טענות הצדדים בתמצית:

טענות התובע