ב"ל 43337-03-14 . 01 דצמבר 2014

1.התובעת הגישה לנתבע הודעה על פגיעה בעבודה ותביעה לתשלום דמי פגיעה בגין אירוע תאונתי נטען מיום 25.6.12.

בהחלטתו מיום 20.5.13, הודיע הנתבע לתובעת על דחיית תביעתה וזאת מאחר ולדידו לא אירע לה אירוע תאונתי כלשהו תוך כדי ועקב עבודתה.

הנתבע הוסיף במכתב הדחיה כי הכאבים בברך ימין הופיעו במהלך הליכה רגילה ולא כתוצאה מתאונה כלשהי וכי הפגימה הנטענת הנה כתוצאה מתהליך תחלואתי טבעי, ללא כל קשר לאירוע כלשהו בעבודה.

כנגד החלטתו זו של הנתבע, הוגשה התביעה שלפנינו.

2.במסגרת כתב התביעה טענה התובעת כי ביום 25.6.12 התחילה את יום עבודתה כהרגלה מידי יום, בשעה 7:50. במהלך עבודתה ובעת הליכתה ממשרדה לכיוון עמדת השתייה, בעת פניה לתוך עמדת השתייה ביצעה תנועה חדה ברגל ימין, בעקבות הפנייה החדה תוך כדי הליכתה, סובבה את ברך ימין. כתוצאה מהאירוע הנ"ל חשה כאבים עזים ופגיעה קשה בברך ימין.

3.על גרסה זו חזרה התובעת בתצהיר העדות הראשית מטעמה.

4.הנתבע לעומת זאת, הגיש כתב הגנה בו חזר על האמור במכתב הדחיה והוסיף כי התובעת שינתה את גרסתה וזאת לאחר שקיבלה ייעוץ משפטי.

הנתבע הוסיף כי גרסתה של התובעת, כפי שהוצגה בכתב התביעה ובתצהיר שהוגש מטעמה עומדת בסתירה עם עדותה בפני החוקר ועם האנמנזה הרפואית ועם האמור בהודעה על פגיעה בעבודה שהוגשה לנתבע.

5.בשים לב למחלוקת העובדתית שבין הצדדים, נקבע התיק לשמיעת ראיות. אלא שביום 7.9.14 הגישה ב"כ הנתבע הודעה מטעמה בה הודיעה כי היא מוותרת על החקירה הנגדית של התובעת על תצהירה, מבלי להודות באמור בו, זאת בשים לב למכלול החומר שבתיק לרבות החומר הרפואי.

ב"כ הנתבעת ביקשה, כי תינתן החלטה על הגשת סיכומים בכתב.

ביום 9.9.14 הוגשו סיכומי התובעת וביום 22.10.14 הוגשו סיכומי הנתבע.

המסגרת הנורמטיבית