ב"ל 43168-05-12 רפאיה נ' המוסד לביטוח לאומי

לפנינו תביעתה של התובעת כנגד החלטתו של הנתבע, שלא להכיר בה כתושבת ישראל בתקופה שמחודש נובמבר 2011 עד ספטמבר 2013.

לאחר ששמענו את עדויות הצדדים ועיינו בסיכומייהם, החלטנו לקבל את התביעה וטעמינו הם כדלקמן:

העובדות לענייננו:

1. התובעת, ילידת 1983, נושאת תעודת זהות ישראלית.

2. עד שנת 2005 התגוררה התובעת בבית אמה בלוד.

3. בשנת 2005 נישאה התובעת לבעלה, מר רוב ראיד, שאינו נושא תעודת זהות ישראלית, אך לטענתו קיבל היתר שהייה מיוחד בישראל. לטענתו הוא מתגורר בישראל החל משנת 1998.

4. ביום 8.2.06 ילדה התובעת בישראל את בנה עלי.

5. ביום 21.2.06 הגישה התובעת לנתבע טופס דין וחשבון רב שנתי ומכתב נלווה המצורף לו, בו הצהירה כי מאז נישואיה היא מתגוררת ברח' אקסודוס 91/29 לוד.

6. ביום 10.4.06 נערכה חקירה על ידי אגף החקירות בנתבע בכתובת הנ"ל. מדו"ח סיכום החקירה עלה, כי בתחקור סביבתי ולדברי שכנים נמסר כי התובעת התגוררה במקום בעבר, אך עזבה חודשיים קודם לכן ועברה להתגורר בשטח הרשות הפלסטינית בכפר בידיה.

   על סמך ממצאים אלה, החליט הנתבע שלא לראותה כתושבת ישראל החל מיום 1.2.06.