המוסד לבטוח לאומי נ' מ.ו.

1.לפניי ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 7.5.15 (להלן- הוועדה), לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995.

רקע כללי ותמצית העובדות הצריכות לעניינו

2. ביום 3.11.13 נפגע המשיב, נהג במקצועו, מנפילה במדרגות, ונפגע בגבו. אירוע זה הוכר על ידי המערער כתאונת עבודה.

3.ביום 4.12.14 התכנסה לראשונה הוועדה מושא ערעור זה, וקבעה למערער נכות רפואית צמיתה בשיעור של 14.5%.

באשר להפעלת תקנה 15 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956 (להלן - התקנות) - ביקשה הוועדה את עמדתה של ועדת הרשות.

4.ביום 22.12.14, התכנסה ועדת הרשות, והמליצה להפעיל את תקנה 15 ברבע, וזאת בשים לב לקביעתה לפיה מגבלתו הרפואית של המשיב מונעת ממנו להמשיך בעבדותו כמעמיס וכפורק סחורה:

"הוועדה ממליצה להפעיל את תקנה 15 במקרה זה ברבע מכיוון שסבורה שהתובע עקב בעיותיו הרפואיות מוגבל בצורה מסויימת בעבודתו, התובע היה נהג וגם מעמיס ופורק סחורה לדעת הוועדה יכול להמשיך בעבודתו כנהג אך מגבלתו הרפואית מונעת ממנו את עבודתו כמעמיס ופורק".

5.בטרם התכנסה הועדה לעררים בשנית בעקבות קבלת המלצת ועדת הרשות, התגלה מידע חדש ולפיו המשיב עובד. לפיכך, נערכה חקירה של המשיב, ובעקבותיה התכנסה ועדת הרשות פעם נוספת, ביום 18.3.15. לאחר שקיימה דיון נוסף בעניינו של המשיב ושמעה את דבריו, מצאה ועדת הרשות לשנות מהמלצתה הקודמת, וקבעה כי אין מקום להפעלת תקנה 15:

"הוועדה ממליצה שלא להפעיל את הוראת תקנה 15 במקרה דנן בניגוד לוועדת רשות מתאריך 22.12.14 לאור מידע חדש שהגיע לידינו ולאור השיחה שקיימה עם התובע בוועדת הרשות היום. עולה כי התובע התחיל לעבוד בחברת ש.א.מ ב – 22.10.14 וסיים עבודתו ב - 26.1.15. מעיון בתלושי שכרו שהציג שעבד כ – 40 שעות נוספות בחודש+ בהיקף משרה מלאה".