אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מ.ב. נ' המוסד לבטוח לאומי

מ.ב. נ' המוסד לבטוח לאומי

תאריך פרסום : 07/05/2017 | גרסת הדפסה
ב"ל
בית דין אזורי לעבודה נצרת
42893-08-14
03/05/2017
בפני השופט:
ד"ר טל גולן

- נגד -
התובעת:
מ.ב.
עו"ד איברהים מג'יד
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
פסקדין

 

 

1.מבוא התובעת, גב' מ.ב. (להלן: "התובעת"), הגישה את התביעה שבנדון ביום 30.8.2014 כנגד החלטת הנתבע, המוסד לביטוח לאומי (להלן: "הנתבע") מיום 13.6.2013. בהחלטה זו דחה הנתבע את תביעתה של התובעת להכיר באירוע שאירע לה לטענתה ביום 1.6.2012 (להלן: "האירוע"), כפגיעה בעבודה ולפי סעיף 79א לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995. תחילה נדונה בפנינו טענת ההתיישנות, אולם לאור פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה בעב"ל 45658-11-15, זו כבר איננה רלוונטית, ולא תדון להלן.

 

2.בתצהיר העדות הראשית שהוגש מטעמה, פירטה התובעת כי האירוע התרחש בעת עבודתה בחברת מכבסת מלבין הצפון, וכאשר היא עסקה במיון כביסה. התובעת טענה שהיא הוציאה את הכביסה מארגז הכביסה, המוצב על ארבעה גלגלים. בשלב מסוים, עובדת בשם סיהאם, אשר לא היתה מוכרת לתובעת, עברה מהצד השני של הארגז ודחפה אותו על ברכיה של התובעת. התובעת ממשיכה וטוענת, כי כתוצאה מהמכה והכאב בברכיים היא נפלה, ונפגעה בברך שמאל מהפלטה המחברת את גלגל הארגז לארגז עצמו, אשר בולטת במקצת מהארגז. לאחר מכן, עובדת אחרת בשם ניבין ראשד (להלן: "הגב' ראשד"), שלא היתה עדה לתאונה, הגיעה ועזרה לה לקום, ולשבת על כיסא.

 

3.התובעת ממשיכה וטוענת, כי בהמשך היום ולאור כאביה, היא לא יכלה להמשיך לעבוד, ועזבה את מקום העבודה, לאחר שהיא הודיעה על כך למנהל שלה, מר וג'די עבאס. התובעת אף ציינה שהיא אינה זוכרת, ולאור משך הזמן שחלף, את המועד הראשון שבו היא פנתה לקבלת טיפול רפואי. בנוסף, היא ניסתה לאתר את פרטיה של העובדת סיהאם, אולם לא הצליחה בכך (ראו ביחס לכך הודעת בא-כוח התובעת מיום 22.2.2017, כי היא מוותרת על העדתה של הגב' סיהאם, ולאור טענתה של האחרונה כי היא אינה זוכרת את האירוע הנטען). עוד יצוין, כי גרסתה של התובעת בתצהיר העדות הראשית, נתמכה בתצהיר שהוגש מטעמה של הגב' ראשד.

 

4.התובעת נחקרה בפנינו ביום 6.2.2017, וחזרה על גרסתה באופן רציף. לגבי שעת האירוע היא ציינה, כי "את המכה קיבלתי בשעות הצהריים, אך לא זוכרת שעה מדויקת" (עמ' 29 לפרוטוקול, שורות 14-13). לגבי אופן קרות האירוע היא ציינה, כי "מיינתי כביסה מתוך הארגז, תוך כדי פעולה זו זאת שהייתה מולי דחפה את הארגז על הברכיים שלי ומהמכה נפלתי על פלטה של הגלגל שהיא מגינה על הארגז, לשאלת בית הדין באיזה גובה היא, הארגז בגובה עד למותניים שלי, הפלטה הינו בגובה של הגלגל, היא קשורה לגלגל והיא בגובה של כ- 15 ס"מ (התובעת מדגימה לבית הדין עם ידיה). נפגעתי ברגל מהזווית של הפלטה, כי היא בולטת מחוץ לארגז" (עמ' 27 לפרוטוקול, שורות 19-14).

 

5.כן טענה התובעת, כי "סיהאם דחפה את הארגז עלי ויש מסגרת פלסטיק של הפלטה שפגעה בברכיים. אני מדגימה לבקשת בית הדין איך קרה המקרה, עמדתי והיה הארגז מולי ויש לו מסגרת פלסטיק, סיהאם עמדה בצד השני של הארגז, יש פלסטיק בגובה של הברכיים בדיוק, הקטע הבולט מהארגז, הריצוף עשוי ממידה (בטון חלוק) שהוא מחליק, זה כמו פלסטיק מוצק, לאחר שהיא דחפה את הארגז החלקתי ונפגעתי מהפלסטיק בברך שמאל ובגלל שהרצפה מחליקה, החלקתי ונפלתי והברך השמאלית שלי פגעה בפלטה עצמה. לא היינו עם נעל שמתאימה לעבודה לכן החליקו הרגליים שלי אחורה ואז קיבלתי מכה מהפלטה של הגלגל. לא יכולתי להחזיק בארגז כי סידרתי את הכביסה והוצאתי אותה, הכל קרה מהר ולא עיכלתי מה קרה. הוצאתי את הכביסה רציתי לשים על השולחן, היה לי סדין בידיים ואז קיבלתי את המכה ולא הספקתי לשים אותו ולהחזיק במשהו. סיהאם לא עזרה לי כשקיבלתי את המכה" (עמ' 27 לפרוטוקול, שורה 25, עד עמ' 28, שורה 9). לאחר מכן, ובעת חקירתה החוזרת, התובעת תיארה את ארגז הכביסה (אותו היא גם ציירה בפנינו – ראו ת/1), כך: "אלה הפלסטיקים שאמרתי שקיבלתי מהם מכה והם בולטים מסביב לארגז עצמו, אני גם מראה לכם את הפלטה שמעל הגלגלים, לא כל הפלטה היא מתחת לארגז, חלק ממנה בולט" (עמ' 30 לפרוטוקול, שורות 7-4).

 

6.לגבי מיקום ואופן הפגיעה הדגישה התובעת, כי "מהמכה נפלתי על הפלטה על ברך שמאל" (עמ' 27 לפרוטוקול, שורה 22), וכי "קיבלתי מכה בשתי הברכיים אך כאב לי יותר חזקים בצד שמאל בגלל שקיבלתי שם מכה ישירה... היה לי צבע כחול בעור במקום המכה והברך שלי הייתה נפוחה. אני מראה לבית הדין שהפגיעה הייתה בפיקה של ברך שמאל... המכה שקיבלתי חזק הייתה רק בברך שמאל" (עמ' 28 לפרוטוקול, שורות 21-12). לסיכום כלל האמור לעיל עד כה, אנו רואים כי התיאור של התובעת לאירוע הנטען – הן ביחס לאופן התרחשות העניינים והן ביחס לאופן שבו ברכיה נפגעו, הינו תואם בצורה מלאה ושלמה לאמור בתצהיר העדות הראשית שלה. המדובר גם בגרסה הגיונית, ואשר לא נמצאו לגביה תמיהות, חרף חקירתה הנגדית של התובעת.

 

7.לגבי מעורבותה של הגב' ראשד המשיכה התובעת וציינה, כי "ניבין הגיעה איתי והיא זו שעזרה לי כשקיבלתי את המכה, הושיבה אותי על כיסא לאחר שקיבלתי את המכה.... ניבין שמעה את הקול ואז היא באה לסייע לי" (עמ' 26 לפרוטוקול, שורות 19-15). הגב' ראשד ציינה מצידה, כי "... לא שמעתי את מריאנה עצמה, שמעתי שהבנות אמרו שמריאנה נפלה, עזבתי והלכתי לעזור לה. כשהגעתי אליה היא עדיין הייתה על הרצפה. אז היו כבר עוד בנות לידה ואני עזרתי להן לתפוס אותה מהכתפיים ולהושיב אותה על כיסא" (עמ' 35 לפרוטוקול, שורות 13-11). ודוק – הגם שהמדובר בעדה שאמרה במפורש שהיא חברה של התובעת, הרי שהמדובר גם בעדה שהעידה בעצמה על אירוע לו היא נחשפה ב'זמן-אמת', באופן התואם לחלוטין לגרסתה של התובעת. הגב' ראשד גם עומתה עם מועד קרות התאונה לעומת המסמכים הרפואיים של התובעת שהיא טענה שראתה, אולם יש לזכור ביחס לכך, שלא הוכח בפנינו לאיזה מבין המסמכים הרפואיים אכן נחשפה הגב' ראשד.

 

8.לגבי הטיפול הרפואי שניתן לה לאחר האירוע, ציינה התובעת כי "אני נפגעתי ביום 01/06/2012 אך אינני זוכרת מתי קיבלתי את התרופות והטיפולים, ואני לא זוכרת מתי התחלתי בדיוק את הטיפולים וגם לא את מועד הגשת הטופס... אני זוכרת שקיבלתי מכה, חיכיתי לאבא שלי והוא בא ולקח אותי הביתה, מתי בדיוק ותאריך מדויק של הטיפול הרפואי, אני לא זוכרת" (עמ' 23 לפרוטוקול, שורות 11-9, וכן שורות 20-19). כמו כן, היא ציינה שהיא אינה זוכרת האם אכן היא קיבלה טיפול רפואי ביום האירוע, או רק לאחר מכן, וכי "אני זוכרת שעליתי לבית חולים, אך איני זוכרת אם זה היה באותו יום או אחרי יום או יומיים" (עמ' 23 לפרוטוקול, שורות 27-26).

 

9.התובעת אף עומתה עם תיעוד מהתיק הרפואי שלה, לגבי ביקור שהיא ערכה אצל האורתופד ד"ר אסעד, הן ביום האירוע (1.6.2012) והן יום לאחר מכן (2.6.2012) – ראו נ/1. בתיעוד זה לא מצוין טיפול בברכיה של התובעת, אלא רק ביחס לכאבים בצוואר, גב וכתפיים, וללא ציון האירוע. התובעת ענתה תשובה אשר מקובלת עלינו בכללותה, ואשר אותה אנו מקבלים, כי "בקופת חולים כשאני הולכת לטיפול כלשהו הם לא פותחים עוד תיק שני, לא פותחים שני תיקים ביחד, היה לי טיפול גם בתאונה וגם בפגיעה הרלבנטית, אני לא יכולה להפסיק את הטיפולים בכתפיים ולהמשיך ברגליים. נכון שלא כתוב על הברכיים כי אני גם באתי אליו כדי להמשיך את הטיפול בכתפיים, אז למה שהוא יכתוב על הברכיים. אם הייתי אצלו והיה לי טיפול ראשוני אצל, זה לא אומר שאני צריכה לעצור את הטיפול ברגליים גם, יכול להיות שהוא לא רשם על הרגליים כי נתן לי לעשות טיפולים, וזה לא עוצר טיפול בכתפיים" (עמ' 24 לפרוטוקול, שורות 26-20).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ