אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ל' נ' המוסד לביטוח לאומי

ל' נ' המוסד לביטוח לאומי

תאריך פרסום : 13/12/2017 | גרסת הדפסה
ב"ל
בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו
41773-07-15
05/12/2017
בפני השופטת:
אירית הרמל

- נגד -
תובע:
ע.ל.
עו"ד חזי רובין
נתבע:
המוסד לביטוח לאומי
עו"ד רועי הררי
פסק דין

 

 

1.מר ע.ל. (להלן: "התובע") התובע, ערער על החלטת המוסד לביטוח לאומי ( להלן: "הנתבע") שלא להכיר בפגיעה בגבו כפגיעה בעבודה בין אם כתוצאה מתאונת עבודה ובין אם על דרך המיקרוטראומה.

 

2.הצדדים הסכימו על עובדות וכן על הגשת שאלות למומחה רפואי – אורתופד מטעם בית הדין, ההסכמות קיבלו תוקף של החלטה ביום 03.11.16.

 

3.אלה העובדות שהועברו למומחה:

א.התובע יליד שנת 1974 .

ב.התובע מועסק מאז שנת 2009 כפקח שטח ברשות הטבע והגנים.

ג.התובע עבד 6 ימים בשבוע בין 8 וחצי ל-12 שעות ביום, בכל יום עבודה הוקדשו 3-4 שעות לנהיגה רצופה ברכב שטח.

ד. הרכב ששימש את התובע לצורך עבודתו הוא רכב שטח בעל הנעה כפולה (רכב 4x4).

ה.ביום 20.09.2013 התובע יצא למבצע אכיפה משותף לרשות הטבע והגנים ולמשטרת ישראל באתר שמורת הר חורשן שבדרום הכרמל, אזור המתאפיין בתנאי שטח קשים ובו מהמורות תלולות ובורות עמוקים.

ו.במהלך המבצע הנ"ל, בעודו נוהג בתנאי השטח המתוארים, רכבו של התובע נקלע לפתע אל תוך מהמורה עמוקה. כתוצאה מכך נגרם זעזוע קשה לרכב, עד כי התובע חש חבטה עוצמתית בגבו התחתון שתוארה על ידו "כמו פיצוץ בגב".

ז.כתוצאה מהאירוע התובע פנה לטיפול ובירור רפואי, כמפורט במסמכים הרפואיים.

 

4.אלה השאלות שהועברו למומחה, ד"ר אנגל:

 

א.מהו הליקוי ממנו סובל התובע בגבו?

ב.האם ניתן לקבוע בסבירות של מעל 50% קיומו של קשר סיבתי בין עבודת התובע, כפי שתוארה לעיל, לליקוי ממנו הוא סובל? גם החמרת מצב הליקוי עקב העבודה משמעה קיום קשר סיבתי בין השניים.

ג.האם האירוע התאונתי ביום 20.09.2013 גרם לפגיעה בגב או גרם להחמרת פגיעה בגב?

ד.אם בעיקרו של דבר ניתן לומר, כי ליקויו של התובע עקב עבודתו נגרם על דרך של פגיעות זעירות, כך שכל אחת מהן הסבה לו נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גרמה גם כן לליקויו (כדוגמת טיפות מים המחוררות את האבן עליה הן נוטפות).

ד.ככל שהשבת בחיוב לשאלות ג' ו/או ד' לעיל בחיוב - האם לעבודת התובע השפעה משמעותית על ליקויו של התובע? ("השפעה משמעותית" על פי הפסיקה הינה בשיעור של 20% ומעלה).

 

5.המומחה, ד"ר דוד אנגל, השיב בחוות דעת מיום 18.12.16 :

 

א. התובע סובל מכאב גב תחתון על רקע בלט בדיסק L5S1 וכן שינוים ניווניים בעמוד השדרה המתני.

ב. כן. אפשר לקבוע בסבירות של מעל 50% כי יש קשר בין עבודתו למחלת הגב. קשר זה מתקיים גם במנגנון מיקרוטראומה וגם כאירוע תאונתי בודד בתאריך 20.09.13.

ג. כן. אירוע קפיצה חזקה עם ג'יפ בתנאי שטח מעביר זעזוע בכוח ניכר לדיסקים שבעמוד השדרה המותני. נקבע כי כאב חד הורגש בזמן הקפיצה. האירוע מוזכר ברישום הראשון אחריו. האירוע מתאים בהחלט לגרום או להחמיר בלט בדיסק מתני.

ד. כן. נהיגה בתנאי שטח בג'יפ במשך 3-4 שעות ביום וזאת במשך כ-4 שנים, גורמת אין ספור נזקים זעירים, מוגדרים ובלתי הפיכים, שמצטברים בהדרגה כדי תרומה ממשית למחלת הגב.

ה. השפעת העבודה על מחלתו עולה על 20%.

 

6.ניתנה לצדדים רשות להגיש שאלות הבהרה (החלטה מיום 25.12.16), הנתבעת ביקש להעביר למומחה 4 שאלות הבהרה התובע התנגד להעברתן. בהחלטה מיום 06.04.17 נקבע כי למומחה יועברו שתי שאלות ההבהרה מטעם הנתבע ושאלה שלישית, נוספת מטעם התובע:

 

1. אנא נמק במפורט את תשובה ה' בחוות דעתך. על סמך מה קבעת כי ההשפעה עלתה על 20%?

2.הנך מופנה לכך שהתובע פנה לטיפול רפואי כחודש וחצי לאחר האירוע. כיצד משפיעה עובדה זו על מסקנתך לעניין הקש"ס בין האירוע למצב הגב? אנא נמק תשובתך.

3.האם נכון לומר כי האירוע התאונתי מיום 20.09.13 היווה את "הקש ששבר את גב הגמל" אשר גרם להתפרצות מחלת הגב אצל התובע?

 

7.המומחה השיב לשאלות ההבהרה בחוות דעת מיום 01.05.17:

א.נהיגה בג'יפ בתנאי שטח מעבירה כוחות ניכרים לעמוד השדרה המתני. חוות דעת רבות מתייחסות לנהיגה בתנאי שטח של טרקטורים או משאיות כבדות. ג'יפ קופץ הרבה יותר ממשאית כבדה או טרקטור דווקא משום שהוא קל ונוסע מהר יותר. מדובר בנהיגה כזו משך 3 עד 4 שעות ביום ובמשך מספר שנים. יש כאן נזקים רבים מאוד ובלתי הפיכים שמצטברים כדי תרומה ניכרת למחלת עמוד השדרה ( גם בלט דיסקים וגם שינויים ניווניים). אין חישוב מתמטי שנותן הערכה מתי התרומה יותר או פחות מ 20%. אוכל רק להגיד שזה לא מקרה גבולי אלא מקרה די ברור בו השפעת העבודה ניכרת.

ב.נקבע כעובדה מוסכמת בהחלטה כי כאב חזק בגב היה בעת הקפיצה. כאב חזק כזה מתאים לסיטואציה בה נגרם נזק בגב (כמו למשל בלט דיסק או החמרה בבלט קודם). פניה מאוחרת מצביעה בדרך כלל על כך שהנזק לא היה קשה אבל לא שוללת קשר סיבתי כשנקבע שהיה כאב חזק בקפיצה. ציינתי גם כי האירוע מוזכר ברישום הראשון שאחריו מה שתומך גם כן בכך שנגרם שנזק אירע באירוע.

ג.האירוע תרם את תרומתו והנזק ההדרגתי את תרומתו. אינני יודע לכמת תרומה של כל אחד מאלה, אולם גם האירוע וגם הנזק המצטבר הם חלק מהעבודה.

 

8.לאחר הדברים הגישו הצדדים סיכומיהם בהתאם להחלטות בית הדין.

 

דיון והכרעה

9.התובע מבקש כי בית הדין יסמוך ידיו על חוות דעת המומחה ויקבע שאירעה לו פגיעה בעבודה. ואילו לטענת הנתבע יש לדחות את התביעה שכן נטל ההוכחה בתחום הרפואי לא הורם (סע 11 לסיכומים). לטענתו המומחה לא הסביר מהו מנגנון הפגיעה (סע' 6 לסיכומים), בתשובות לשאלות ההבהרה המומחה לא הבהיר מה פירוש המילה השפעה "ניכרת" (סע' 8 לסיכומים), ולמעשה לא ניתן למצוא בחוות דעת המומחה קביעה כי יש קשר סיבתי בשיעור העולה על 20% בין עבודת התובע והפגיעה בגבו.

נקדים ראשית לאחרית ונאמר כי מצאנו לקבל את התביעה.

 

10.הלכה היא שחוות דעתו של המומחה מטעם בית הדין היא בבחינת "אורים ותומים" לבית הדין בתחום הרפואי. ככלל, בית הדין מייחס משקל מיוחד לחוות הדעת המוגשת לו ע"י המומחה מטעמו, סומך ידו עליה ולא סוטה מקביעותיו אלא אם כן קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לעשות כן ראה לעניין זה דב"ע נו 0-244 המוסד לביטוח לאומי נגד יצחק פרבר, ( ): עב"ל 1035/04 דינה ביקל נגד המוסד לביטוח לאומי, לא פורסם: עב"ל 388/05 אליעזר וידר נ' המוסד לביטוח לאומי, (28.02.2006).

 

11.עלינו להכריע אם כן בשאלה האם הצביע הנתבע על הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לסטות ממנה? לשאלה זו נשיב בשלילה. קריאת חוות הדעת, שאלות ההבהרה והתשובות להן מובילה למסקנה כי המומחה בחוות דעתו היה חד משמעי וברור ואין סיבה משפטית או עובדתית המצדיקה סטייה ממנה. המומחה כתב:

" כן. אפשר לקבוע בסבירות של מעל 50% כי יש קשר בין עבודתו למחלת הגב. קשר זה מתקיים גם במנגנון מיקרוטראומה וגם כאירוע תאונתי בודד בתאריך 20.09.13."

והבהיר כי השפעת העבודה על מחלתו עולה על 20%: 

"כן. נהיגה בתנאי שטח בג'יפ במשך 3-4 שעות ביום וזאת במשך כ-4 שנים, גורמת אין ספור נזקים זעירים, מוגדרים ובלתי הפיכים, שמצטברים בהדרגה כדי תרומה ממשית למחלת הגב."

"השפעת העבודה על מחלתו עולה על 20%."

 

כלומר, המומחה הצביע על קשר ישיר בסבירות של מעל 50% בין עבודת התובע ומחלת הגב ממנה הוא סובל, והבהיר שהשפעת העבודה על הנזק היא מעל 20%.

 

12.בתשובות לשאלות ההבהרה הבהיר כי גם אם לא ניתן להצביע בדיוק על גודל חלקו של האירוע מיום 20.09.13 וגודל חלקן של פגיעות על דרך המיקרוטראומה, הרי ששילובם הוא שהוביל להשפעה ניכרת של העבודה על הפגיעה בגבו של התובע.

 

"אין חישוב מתמטי שנותן הערכה מתי התרומה יותר או פחות מ 20%. אוכל רק להגיד שזה לא מקרה גבולי אלא מקרה די ברור בו השפעת העבודה ניכרת."

 

"האירוע תרם את תרומתו והנזק ההדרגתי את תרומתו. אינני יודע לכמת תרומה של כל אחד מאלה, אולם גם האירוע וגם הנזק המצטבר הם חלק מהעבודה."

 

13.לא נוכל לקבל מסקנת הנתבע כאילו ניתן מדברים אלה ללמוד שהמומחה אינו קובע כנדרש קיומו של קשר סיבתי בין העבודה והפגיעה. יש לקרוא את התשובות לשאלות ההבהרה יחד עם חוות הדעת ולא כחוות דעת עצמאית. מקריאת שני המסמכים עולה בבירור כי המומחה סבור שישנו קשר משמעותי בין העבודה והפגיעה.

 

14.בתשובה לשאלת ההבהרה השנייה, המומחה מסביר כי פניה מאוחרת מצביעה בדרך כלל על כך שהנזק לא היה קשה, אך מבהיר כי אין פירושו של דבר שאין קשר סיבתי בין האירוע לפגימה, המומחה אף מפנה לאנמנזה הרפואית הראשונית בה הוזכר האירוע, על משקלה של אנמנזה רפואית ראשונית אין צורך להכביר מילים.

 

15.מצאנו לדחות גם את טענתו של הנתבע כאילו המומחה לא הבהיר מהי "השפעה ניכרת". שהרי בשאלות שהופנו למומחה נכתב במפורש: "... ("השפעה משמעותית" על פי הפסיקה הינה בשיעור של 20% ומעלה)." משמע המומחה יודע מהי "השפעה משמעותית" או כלשונו "השפעה ניכרת" ואין הוא נדרש להבהירו.

 

16.גם טענת הנתבע כאילו המומחה לא הסביר את מנגנון הפגיעה דינה להידחות שכן המומחה השיב הן בחוות דעתו והן בתשובותיו לשאלות ההבהרה והסביר את מנגנון הפגיעה הן על דרך המיקרוטראומה והן כאירוע תאונתי.

 

17.לאור כל האמור, דין התביעה להתקבל.

 

הנתבע ישא בהוצאות התובע בסך 3,500 ₪, אשר ישולמו בתוך 30 ימים מהיום.

 

18.רשות ערעור לבית הדין הארצי תוך 30 יום ממועד המצאת פסק הדין.

 

ניתן היום, י"ז כסלו תשע"ח, (05 דצמבר 2017), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

 

 

תמונה 3

 

 

תמונה 2

 

תמונה 4

 

נ.צ. (ע) מר אברהם בן קרת

 

אירית הרמל, שופטת

 

נ.צ. (מ) מר מנחם הוכמן

 

 

 

 

 

 

 

 


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ